אמנת האג בנושא חטיפת ילדים

אמנת האג נועדה לטפל במקרים של חטיפת ילד על ידי אחד מהוריו, ממקום מגוריו הטבעי, למדינה אחרת, וזאת ללא הסכמתו של ההורה השני. המדינות החתומות על האמנה, מחויבות לפעול להשבת הילד לארץ המקור, מלבד מקרים חריגים.

מתי הוצאת הילד לחו"ל תיחשב כחטיפה? באלו מקרים לא מחויבת המדינה להשיב את הילד לארצו? האם ישראל חתומה על אמנת האג? מדוע חשוב להיעזר בעורך דין מומחה כאשר נקלעים לסיטואציה שכזו? על כל השאלות האלו – נשיב במאמר שלפניכם/ן. המאמר מנוסח בלשון זכר, אך מופנה לשני המינים.

חטיפת ילדים

התופעה של חטיפת ילדים על ידי הוריהם היא קשה ומורכבת. התופעה נפוצה יותר בקרב בני זוג שהכירו בחו"ל אולם הם בעלי זיקה לישראל, בקרב בני זוג שחלקו את זמנם פעם בחו"ל פעם בישראל, לרוב לקראת הליכי גירושין, עת מתעורר בין ההורים סכסוך משמורת ו/או מחלוקת באשר למקום המגורים המטיב עבור הקטין/קטינים. אז, בוחר אחד הצדדים, לקחת את הילד למדינה אחרת, ללא הסכמתו של ההורה השני ומבלי שסוגיית המשמורת ו/או מקום המגורים הקבוע ו/או המטיב לקטין, הוכרעה על ידי בית המשפט. אמנת האג ובשמה המלאה: האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים, מבקשת לתת מענה למצב זה ולהשיב את הילד למקום מגוריו הטבעי.

ישראל היא בין המדינות החברות באמנת האג וזו נקלטה במשפט הישראלי בחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א–1991. משמעות הדבר היא שכאשר נחטף ילד ממדינה אחרת לישראל, אזי הרשויות בארץ מחויבות לפעול להשבת הילד למדינת המקור, אלא אם מתקיימים החריגים המפורטים באמנה, אשר נציג בהמשך מאמר זה. בכל מקרה של חטיפת ילדים, זקוקים שני הצדדים לייצוג של עורך דין מקצועי ומנוסה, המתמחה בחטיפת ילדים ובאמנת האג, אשר יפעל בכל האפיקים הרלוונטיים להשגת התוצאה הרצויה: השבת הילד לארץ המקור או הישארותו במדינה שאליה נלקח.

חשוב להדגיש כי ההליכים בכל הנוגע לחטיפת ילדים, הינם הליכים מהירים מאוד. כך למשל, מרבית התגובות צריכות להיות מוגשות במהירות, לעיתים תוך שעות בודדות(!), בליווי אסמכתאות וראיות, לרבות חומרים בשפה האנגלית. עורכי דין העוסקים בחטיפת ילדים יהיו מיומנים להגיש את הדברים – במהירות הנדרשת ומבלי לפגוע במקצועיות וטיב הטענות.

תכליתה של אמנת האג

אמנת האג נכתבה מתוך השקפת עולם, כי הוצאת ילד מהמדינה בה הוא חי, ללא הסכמת שני הצדדים, היא מעשה המנוגד לטובתו של הילד, הזקוק לחיי שגרה יציבים וקבועים. כמו כן, זוהי הפרה של זכויות המשמורת שלהן זכאי ההורה השני, אשר לא נתן את הסכמתו ליציאת הילד לחו"ל. משכך, מבקשת האמנה לסייע להורה אשר ילדו נחטף, להשיב את הילד למקום מגוריו הרגיל ולהותיר את שאלת המשמורת לערכאה המשפטית המוסמכת.

לאמנה יש תכלית נוספת, והיא יצירת הרתעה מפני חטיפת ילדים. זאת – על ידי קביעה כי המדינות החתומות על האמנה מחויבות לפעול להחזרתו של הקטין לארץ המקור – בהקדם האפשרי. באופן הזה, מבקשת האמנה להפוך את מעשי החטיפה לבלתי יעילים. ואכן, כל מדינה החתומה על אמנת האג, מחויבת להפעיל אמצעים ראויים על מנת להשיב את הילד הנחטף לארצו, למעט מקרים חריגים. מדינת ישראל, כאמור, חתומה גם היא על האמנה, כאשר ישנם מצבים שבהם ילד נחטף מישראל לחו"ל ולהפך, ילדים אשר חיים במדינה אחרת ונחטפים לישראל.

מהי חטיפה?

על פי סעיף 3 לאמנת האג, חטיפת ילד או אי החזרתו שלא כדין, משמעה הוצאת קטין מארץ מגוריו, ללא הסכמת ההורה השני, תוך הפרת זכויות המשמורת שלו. כלומר, ישנו תנאי להגדרת הוצאת הילד כחטיפה, והוא כי ההורה האחר הפעיל את זכויותיו בעניין זה של משמורת, או היה מפעילן, לולא מעשה החטיפה. נבהיר כי זכויות המשמורת שעליהן מדובר, הן על פי דין המדינה שבה מתגורר הילד, ולא על פי דין המדינה הזרה שאליה נלקח. כמו כן, נציין כי האמנה חלה על קטינים עד גיל 16 בלבד.

לשון האמנה מתייחסת לשני מושגים: חטיפה ואי החזרה כדין. מהו ההבדל בין השניים?

במקרה הראשון, נלקח הילד למדינה אחרת ללא הסכמת ההורה השני.

לעומת זאת, אי החזרה כדין, משמעותה כי הוסכם בין ההורים על הוצאת הילד לחו"ל לזמן מסוים, וההורה הפר הסכם זה ולא שב עם הילד. במידה והילד לא הוחזר, אזי תחול אמנת האג והמדינה שאליה נלקח הילד, תהיה מחויבת להחזירו לארץ המקור, אלא אם חל אחד החריגים שבאמנה.

החשיבות לפעול במהרה – היזהרו מעיכובים (!!)

השבת הילד לארץ ממנה הוצא, מצריכה מן ההורה לפעול בזריזות וללא שיהוי: ראשית, בשל מגבלת הזמן הקבועה באמנת האג, המחייבת את ההורה להתחיל בהליכים תוך שנה מיום החטיפה. שנית, על מנת למנוע מן ההורה שנטל את הילד ממקום מגוריו הקבוע האחרון, לבסס את החריגים אשר יפורטו להלן, אשר יכולים למנוע את החזרת הילד לארץ שממנה הוצא.

החריגים לאמנה או מתי הילד לא יוחזר לארץ המוצא?

כאמור, כל מדינה החתומה על אמנת האג, הינה מחויבת לפעול להשבת הילד הנחטף לארצו. אולם, לכלל זה יש סייגים המנויים בסעיף 12 ו–13 לאמנה. סעיף זה קובע מספר חריגים אשר בהתקיימם, המדינה שאליה נחטף הילד, לא תהיה מחויבת להורות על החזרת הילד לארץ שבה הוא מתגורר כדרך קבע.

חובת ההוכחה כי אחד מן החריגים מתקיים, מוטלת על ההורה המתנגד להחזרתו של הילד:

1. מבחן ההשתלבות: במידה ויוכח כי הילד השתלב כבר בסביבתו החדשה, אזי יתכן שהמדינה אליה נחטף הילד, לא תהיה מחויבת להורות על החזרת הילד. מבחן זה כולל עבודה מאסיבית של עורך דין לענייני חטיפת ילדים והלקוח, על מגוון נרחב של ראיות שקיימות בעניין זה, המצביעות על כך שהילד השתלב בסביבתו החדשה.

2. אי הפעלת זכויות משמורת: ההורה השני (או לצורך ההבנה, ההורה שילדו נחטף) לא פעל למימוש זכויות המשמורת שלו על הילד בעת החטיפה, כך שרואים בו כמי שלמעשה הסכים עם מעבר הילד לארץ אחרת.

3. רצון הילד: במקרה שבו הילד מתנגד להחזרתו והינו בגיל וברמת בגרות כזו שמן הראוי להביא בחשבון את דעתו בעניין זה, יתכן ורצונו ישמש עילה לאי השבתו לארץ המקור.

4. חשש לפגיעה בילד: זהו מצב שבו קיים חשש חמור כי החזרת הילד למדינה שממנה נלקח, תגרום לו לנזק פיזי או נפשי, או תעמיד את הילד בדרך אחרת, במצב בלתי נסבל.

חשיבותו של ליווי משפטי מקצועי ומנוסה בתחום חטיפת ילדים

אין ספק כי חטיפת ילדים היא אחת מן הסיטואציות הקשות ביותר ועל מנת להתמודד עמה, חייב כל אחד מן ההורים, לקבל ייצוג משפטי מקצועי. יש להקפיד לפנות לעורך דין חטיפת ילדים, המתמחה באופן ספציפי בנושא זה של אמנת האג, מהסיבה כי מדובר בהליך משפטי מורכב וייחודי מאוד, המחייב ניסיון וידע, כמו גם הכרות מעמיקה עם כל הגורמים המעורבים, בארץ ובחו"ל, ידיעת השפה האנגלית ברמה גבוהה, הכרת פסקי דין במדינות חוץ ויכולת עבודה מהירה ואינטנסיבית.

יודגש כי הפנייה לעורך הדין חייבת להיות מיידית ככל האפשר. מצדו של ההורה החוטף, המבקש למנוע את החזרתו של הילד לארץ המוצא, יש לבסס ראיות לקיומם של החריגים להשבת הילד.

על ההורה שילדו נלקח, המבקש להשיב את הילד לארצו, לפעול בהקדם – הן בשל מגבלת הזמן שקובעת אמנת האג (פתיחה בהליכים תוך שנה מיום החטיפה), והן משום ששיהוי מצד ההורה, עלול להיתפס כהסכמה למעבר הילד וויתור על זכויות המשמורת שלו.

הותרת הקטין בישראל

בחלק ניכר מן המקרים, נחטף הילד ממדינה אחרת בחו"ל ומובא לישראל. כאשר ההורה שנטל את הילד ממדינה בחו"ל לישראל, מבקש להשאירו בארץ, אזי עורך הדין המייצג אותו, יפעל להוכחת קיומם של החריגים, המאפשרים לישראל להפעיל שיקול דעת ולא להשיב את הילד לארץ המקור. הסייגים הללו מופיעים כאמור בסעיף 12 וסעיף 13 לאמנת האג וכאמור כוללים, בין היתר: מקרה שבו החזרתו של הילד מסכנת את רווחתו הפיזית או הנפשית בדרך כלשהי, מצב שבו ההורה האחר לא הפעיל את זכויות המשמורת שלו בעת מעשה החטיפה ולמעשה התנהלותו מעידה על הסכמה, מבחן ההשתלבות ועוד.

באשר לסייג הדן ברצונו של הילד, חשוב לציין כי לדעתו של הילד, יתכן ותהיה משקל רב בהחלטה, בהתאם לגילו ולרמת הבגרות שהוא מפגין. בפרקטיקה, בתי המשפט מזמנים את הקטין או הקטינים להישמע בפני השופט ובמידה שבית המשפט ישתכנע כי הרצון שמביע הילד להישאר בארץ, הוא רצון עצמאי שאינו נובע מלחץ שמפעיל עליו ההורה שהביאו לישראל, וניכר כי הילד השתלב בישראל, כך יגדל הסיכוי כי יוחלט שאין עילה להשבתו לארץ המוצא.

השבת הילד למדינה בחו"ל

עורכי דין העוסקים בתחום זה של חטיפת ילדים, מטפלים גם במקרה ההפוך, שבו ילד נחטף מישראל לחו"ל וההורה שנותר בארץ מבקש להשיבו לישראל, מקום מגוריו הטבעי. אולם, בשונה מהמקרה שתואר לעיל, כאן עיקר סיועו של עורך הדין בישראל, הוא באיתור משרד עורכי דין במדינה הזרה המתמחה בנושא זה, אשר יוכל לייצג את ההורה שילדו נלקח – מול הרשויות ובית המשפט באותה מדינה.

אנחנו שמחים על כך שעם השנים ולנוכח ייצוג משרדנו בתיקי חטיפת ילדים, קשרנו קשרים עסקיים ומקצועיים עם משרדי עורכי דין במדינות שונות בחו"ל, על מנת לתת מענה וסיוע לכל פנייה שנעשית אלינו במקרה של חטיפת ילדים.

מניסיוננו במקרים שבהם טיפלנו, אנחנו ממליצים בחום, כי הפנייה לעורך הדין המומחה בתחום של חטיפת ילדים, תעשה בראש ובראשונה ולפני כל מעשה או פעולה, וזאת לצורך מניעת טעויות קריטיות שיכולות לעלות ביוקר (!), תוך החזרתכם למדינה שבה אינכם חפצים לחיות חיי קבע ושאינה בהכרח טובת הילדים שלכם, או מניעת החזרת ילדיכם אליכם, משום שלא פעלתם נכון או בזמן.

החלטות ופסקי דין בסוגיה של חטיפת ילדים, הינם החלטות הרות גורל ומשמעותיות, אשר ישפיעו על המגורים שלכם ושל הילדים שלכם לאורך שנים, ולעיתים אף חיים שלמים. לכן, הימנעו מטעויות.

אנחנו גאים בעיקר במקרים בהם הצלחנו, למרות הקושי הרב הכרוך בכך, להביא זוגות להסכמות (!!!) בתחום שכזה. נשמע בלתי אפשרי אבל בהחלט אפשרי בעבודה נכונה.

אנחנו מתחייבים בפניכם לעבודה מהירה ואינטנסיבית, בשימת דגש על עבודת חקר ראייתית, תמיכה בפסיקה ישראלית ופסיקה זרה ומאבק אסרטיבי ומקצועי להשגת האינטרסים שלכם! למידע פנו אלינו