הסיבות לפרוץ סכסוכים אלו הינן שונות ומגוונות. לעתים המדובר בסיבות כספיות מובהקות, הכרוכות בתחושת קיפוח כלכלי או תאוות בצע של מי מהיורשים.

הקירבה המשפחתית ההדוקה בין היורשים מסבכת ומעצימה עמוקות את סכסוכי הירושה ביניהם, אשר לכאורה אמורים לשאת אופי כספי בלבד.

כלומר, אין המדובר בסכסוך כספי נטו, שאותו ניתן ליישב בצורה שקולה וקרה יחסית, כשם שמקובל בד"כ ליישב סכסוכים כאלו בחיי המסחר.

המדובר בסכסוך נפיץ הרבה יותר, בהיותו טעון רגשות ויצרים עזים, אשר בקלות יכולים להתלקח ולהביא להדרדרות המצב, לא פעם באופן בלתי רציונאלי לחלוטין.

מטבע הדברים, לסכסוכים כאלו ישנן גם השלכות נוספות מעבר לאלו שישנן לסכסוכים כספיים טהורים, הואיל ולא פעם הם משפיעים על היחסים לא רק בקרב היורשים בלבד, אלא גם בקרב בני המשפחה כולה, אשר אינם קשורים לסכסוך ישירות.

הדרך הנורמטיבית ליישוב סכסוכים אלו הינה באמצעות התדיינות בבתי המשפט.

ברם, כמו כל יתר ההליכים המתנהלים כיום בתוך כותלי בתי המשפט, אשר כורעים תחת נטל העומס הרב המוטל עליהם, גם תיקי ירושה עלולים להפוך לתיקים יקרים, ארוכים ומייגעים, אשר כרוכים בבזבוז ניכר של כספים, ומשאבי זמן ואנרגיה נפשית.

יתרה מכך: כאשר הכרעת בית המשפט אינה מושגת באמצעות פשרה מוסכמת בין הצדדים אלא הינה תומכת בעמדת אחד הצדדים, בניגוד לעמדת יריבו, אזי לא רק שהיא אינה מביאה ליישור ההדורים בין הצדדים, אלא היא אף מחריפה אותם. כתוצאה מכך, הרגשות הקשים שליוו את הצדדים במהלך ניהול תיק הירושה, ממשיכים לשרור ביניהם גם לאחר הכרעתו.

לפיכך, ועל מנת להימנע מהפיתרון של יישוב סכסוכי הירושה באמצעות ההליך המשפטי המתנהל בתוך כתלי בתי המשפט, קיים הפיתרון החילופי של הליך הגישור בפני עורך דין-מגשר.

בדומה להליך המשפטי, גם מטרת הליך הגישור הינה יישוב סכסוך הירושה כשלעצמו. אולם להבדיל מההליך המשפטי, אשר מתרכז בד"כ בלהכריע בין העמדות היריבות והנוגדות של הצדדים, אזי הליך הגישור מתרכז בלגשר בין עמדות אלו, ולהביא את הצדדים לפתרון מוסכם ובדרך יעילה.

הפתרון המוסכם מתבטא בכך שהמדובר בפתרון המקובל באופן מלא על שני הצדדים יחדיו, מבלי להותיר מי מהם בתחושה שזכויותיו קופחו בדרך כלשהי, ובמידת הניתן, גם יוביל לשיקום היחסים ביניהם.

בנוסף, ומאחר שהמדובר בפיתרון מוסכם, אזי המדובר לרוב גם בהליך שיביא לסיום הסכסוך בין הצדדים, מבלי להיגרר לערעורים לערכאות הגבוהות יותר.

הדרך היעילה מתבטאת בכך שהמדובר בהליך שניהולו מתבצע באופן שהינו קל, זול, ומהיר בהרבה משל ההליך המשפטי. יתרה מכך: המדובר בהליך וולונטארי, בלתי פורמאלי, אשר פטור מסדרי הדין והראיות, ואף אינו מחייב, אלא עד לאחר חתימת הצדדים על הסכם הגישור.

כלומר, כל אחד מהצדדים רשאי בכל שלב במהלך הגישור להודיע כי הוא איננו מעוניין עוד להמשיך בהליך הגישור, ולפנות לבית המשפט.

אל הליך הגישור ניתן לפנות באופן ישיר, ביוזמת היורשים עצמם, ובמידה והסכסוך כבר עבר לבית המשפט, גם ביוזמת בית המשפט עצמו.

הליך גישור בפני עורך דין מגשר נפתח בדרך כלל בשיחה מקדימה שמנהל המגשר עם הצדדים יחדיו, במטרה לשמוע את עמדותיהם ולהבין את הלך הדברים ביניהם, וכן במטרה לברר את נכונותם להגיע לפשרה מוסכמת במסגרת הליך הגישור.

לאחר מכן מקיים המגשר פגישות אישיות בנפרד עם כל אחד מהצדדים, על מנת לאפשר להם להשמיע את עמדותיהם באופן פתוח וגלוי, מבלי שהצד השני ישמע זאת.

[/fusion_text][/fusion_builder_column][fusion_builder_column type="1_2" layout="1_2" last="yes" spacing="yes" center_content="no" hide_on_mobile="no" background_color="" background_image="" background_repeat="no-repeat" background_position="left top" hover_type="none" link="" border_position="all" border_size="0px" border_color="" border_style="" padding_top="" padding_right="" padding_bottom="" padding_left="" margin_top="" margin_bottom="" animation_type="" animation_direction="" animation_speed="0.1" animation_offset="" class="" id="" min_height=""][fusion_text]

בהמשך מתקיימת פגישה בנוכחות שני הצדדים יחדיו, בניהולו של המגשר, במטרה להגיע לפתרון מוסכם המקובל על שניהם באופן מלא. מטבע הדברים, מדובר בשלב הטעון והנפיץ ביותר במסגרת הגישור, אולם מגשר מנוסה, רגיש וקשוב, ידע בד"כ לצלוח גם אותו בשלום.

בשלב האחרון, מנסח המגשר את הסכם הגישור, עליו חותמים שני הצדדים.

את ההסכם ניתן להגיש לבית המשפט לצורך קבלת תוקף של פסק דין, וזאת אף אם לא התנהל לגביו תיק בבית המשפט, כאמור בסעיף 79(ג)ח לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.