התעללות בחסר ישע הוא מצב שבו ילד סובל מאלימות פיזית או מהזנחה על ידי אחד או שני הוריו. לצד מקרים קשים המצריכים את הוצאת הילד ממשמורת הוריו ונקיטת הליך פלילי נגד ההורה, ישנם מקרים רבים של הורים שהנם אנשים נורמטיביים אשר נקלעו לסיטואציה זו אך אוהבים את ילדיהם ואינם רוצים ברעתם.
במצבים אלו, יש לפנות לעורך דין המתמחה בדיני משפחה ואשר עסק לא אחת בתיקי נזקקות בבית משפט לנוער, על מנת למנוע את הוצאת הילד מהבית על ידי הרווחה ובמידת הצורך אף להיוועץ עם עורך דין פלילי, היות שההורה חשוף לכתב אישום בגין התעללות בחסר ישע.
כל ילד זקוק למשפחה חמה ואוהבת אשר תעניק לו סביבה תומכת לגדול בה. על כן, כאשר צרכיו של הילד אינם מתמלאים והוא סובל מהתעללות פיזית או הזנחה, יש לעשות כל שניתן כדי לשנות את מצבו. אין ספק כי ישנם מקרים קיצוניים שבהם אין מנוס מהוצאת הילד מביתו והפקעת המשמורת מן ההורים. אולם לרוב, מדובר בהורים טובים אשר ייתכן ונהגו ביד קשה עם ילדיהם אך אוהבים אותם ואינם רוצים להרע להם. במצבים אלו, כאשר מתקבל דיווח ברשויות הרווחה על התעללות, ישנה סכנה כי הילד יוצא ממשמורת הוריו. על כן, חשוב מאוד לפנות לעורך דין לענייני משפחה, המתמחה בתיקים מסוג זה. עורך הדין יסייע להורים לקבל הכוונה ושיקום המתאימים להם, בשילוב של כלים משפטיים וטיפוליים, ישמור על קשר הדוק עם העובדת הסוציאלית הממונה על המשפחה, יציג את הליך ההתקדמות של ההורים והשיפור במצבם ויעשה את המיטב כדי לשמור על הילד בחיק הוריו.
לצד המקרה המתואר לעיל, ישנם מקרים אחרים, בהם ההתעללות הנה מצדו של הורה אחד, כאשר ההורה השני לא היה מודע כלל למתרחש. גם כאן, עם מעורבות רשויות הרווחה, ישנה סכנה כי הילד יוצא ממשמורת הוריו. תפקידו של עורך הדין במקרה של התעללות על ידי הורה אחד, יהיה להוכיח כי אותו הורה לא ידע את אשר מתרחש ולהבטיח כי יקבל משמורת מלאה על הילד. במקביל, כמפורט מעלה, יש לפעול למתן טיפול והליך שיקומי של ההורה הפוגעני על מנת שזה יוכל אט אט לשוב לקשר עם הילד בתנאים המתאימים, למשל ביקורים עם פיקוח של עובדת סוציאלית. עוד נציין כי לעיתים קרובות, מצב זה גם מוביל להליך גירושין, אזי נדרש גם ייצוג משפטי אשר יטפל בכל סוגיות הגירושין וישמור על זכויות ההורה בכל המישורים, הן בנוגע לילדים והן בסוגיות אחרות כגון מזונות.
למשרדה של עורכת הדין לוסי מאיר, הגיע חזי, עם תסקיר כואב לב של הרווחה, במסגרתו תוארו אירועי התעללות בקטינים על ידי האימא. המדובר היה במשפחה שהאב עבד קשה מאוד לפרנסת הבית והמשפחה והאם לא עבדה. האב שהיה עסוק וטרוד בהבאת פרנסה הביתה ובשים לב לחלוקת התפקידים המאוד ברורה בבית, לא היה מודע כלל לאירועים שתוארו בתסקיר. הרווחה פתחה בהליך בבית משפט לנוער להוצאת הקטינים מההורים. בליוויה של עוה"ד לוסי מאיר, הביאה עוה"ד לוסי מאיר ראיות על הורות הטובה והמיטיבה של האב, האב שיתף פעולה בהליכים טיפוליים וכן הדרכה הורית מאסיבית, כך שההליך להוצאת הקטינים הוקפא, ניתנה משמורת זמנית לאב. בד בבד, הוגשה תביעת גירושין בבית הדין הרבני. בתום תהליך משפטי שארך כשנה, כאשר כל 30 ימים מתייצב האב ועוה"ד מאיר בבית המשפט לנוער לדיווח על התקדמותו של האב בהליך הטיפולי, התקדמותם ושיפור מצבם של הקטינים, הגשת תסקירים המעידים על שיפור במצבם של הקטינים לצורך הורות טובה של האב, בבית משפט לנוער הוחלט בפסק דין כי לא תהיה הוצאת הקטינים למשפחה זרה. בבית הדין הרבני קיבל האב משמורת מלאה והילדים פוגשים את אימם במרכז קשר תחת פיקוח.
עורכת הדין אורנת קמרון מוסיפה כי מלבד סוגיית המשמורת על הילדים, התעללות בחסר ישע טומנת בחובה גם פן פלילי, היות שמדובר למעשה בעבירה פלילית על פי חוק העונשין.
ניתן היה לחשוב כי מי שמוגש נגדו כתב אישום בגין עבירה זו, התעלל והזניח את ילדיו, אולם למעשה, לא אחת, מדובר באנשים נורמטיביים אשר נקלעו בגבול הדק מאוד בין חינוך הילדים והפעלת סמכות הורית, לבין מה שיכול להיתפס בטעות כפגיעה בילד. כמו כן, ישנם מצבים שכיחים בהם ריב בין נער להוריו מוביל להאשמות שווא, מתוך כעס על ההורים, מתוך צורך לתשומת לב ועל כן חשוב שלא להסיק מסקנות מהירות ולהתייחס לכל מקרה לגופו ועל פי נסיבותיו. כאשר הנער פונה עם האשמות אלו למישהו מן המסגרת החינוכית שלו, הדרך מכאן ולכתב אישום יכולה להיות קצרה מאוד, בשל חובת הדיווח לה מחויבת כל מערכת האחראית על קטינים.
לכתב אישום בגין התעללות בחסר ישע יש השלכות כבדות משקל בשל הענישה החמורה שקבע המחוקק לעבירה זו: עד 7 שנות מאסר ובנסיבות מחמירות עד 9 שנים. על כן, עם קבלת הזימון לחקירה מהמשטרה, חשוב לפנות באופן מיידי לעורך דין פלילי אשר ייצג את ההורים ויפעל לסגירת התיק ללא כתב אישום. מעורבות המשטרה וגופי הרווחה מתחילה בדרך כלל עם דיווח שהתקבל מהמסגרת החינוכית של הילד, החושדת כי הילד עובר התעללות. ישנם הורים המודעים לכך ומתוך סערת רגשות ורצון טוב להעמיד את המערכת על טעותה, עם קבלת הטלפון מהמשטרה, פונים הם אל המחנכת של הילד או מנהלת בית הספר ומביעים את כעסם על הדיווח לרשויות. מעשה זה הוא טבעי ואינסטינקטיבי משעבור כל הורה זהו חשד קשה מנשוא אולם מציינת עו"ד אורנת קמרון, אין בו כל טעם והוא רק יחריף את כאבם של ההורים.
ויובהר, ככל שעורך הדין מעורב בתהליך בשלב מוקדם יותר, כך הסיכוי כי הפרשה תסתיים ללא הליך פלילי הוא גבוה יותר. לא אחת, הורים מתעכבים עם פנייה לייצוג משפטי מתוך הנחה כי יוכלו להתמודד עם הסיטואציה המורכבת הזו לבדם. אולם, התמודדות נכונה עם חקירת משטרה מצריכה ייצוג משפטי והמציאות מלמדת כי ללא עורך דין פלילי מקצועי לצדם, חשודים מוצאים את עצמם מול כתב אישום שניתן היה למנוע. כמו כן, כאשר מדובר במקרים קשים בהם מוגש כתב אישום, הרי שהנאשם זקוק לייצוג משפטי אשר במסגרתו יפעל עורך הדין להקטנת הנזק ככל שניתן.
עורכת הדין לוסי מאיר ועורכת הדין אורנת קמרון ליוו וייצגו במספר לא מבוטל של מקרים הקשורים קשר ישיר או עקיף להתעללות בחסר ישע, תוך שימת דגש על טובת הקטינים מחד ומניעת נזק מההורים מאידך במקרים הנכונים והמתאים לכך. הייצוג כלל זמינות ללקוח ברמה הגבוהה, ליוויו לכל הליכי המשטרה ו/או בית משפט לנוער ו/או בית משפט לענייני משפחה ו/או בית הדין הרבני, הגשת כתבי הטענות המתאימים לרבות ובפרט צווי מניעה, הקפאת הליכים להוצאת הקטין מבית הוריו – במקרים המתאימים, תגובות לתסקירים, מפגשים עם אנשי הרווחה השונים, הפניית הלקוח/ה להליכים טיפוליים מול אנשי מקצוע מתאימים לרבות הדרכה הורית, תיאום הורי, טיפול משפחתי, טיפול פסיכולוגי פרטני וכל הנדרש להשגת התוצאה המיטבית ללקוח ולמשפחה בכלל.
