חזי הגיע למשרדי עם הסכם גירושין בו כתוב שהוא ויתר על מחצית דירה בגירושין לטובת אישתו – נופר, בכפוף לכך שנופר תותיר את דירת המגורים לבנם הקטין במלואה לעת פטירתה.
כך הסעיף נוסח.
ולמי שלא יודע – בענייני משפחה – הסכמים לא רק נחתמים כמו חוזה מכר, שכירות, חוזה שותפות ועוד, בענייני משפחה הסכמים והסכמי גירושין בפרט עוברים ביקורת אצל השופט/שופטת/דיינים, אשר בודקים במעמד אישור ההסכם את:
- הבנתם של הצדדים על מה חתמו,
- את ההשלכות והמשמעות של מה שהם חתמו ואם הם מובנים להם,
- שהם עשו ועושים את זה מרצון חופשי.
רק לאחר כל אלו בית המשפט או בית הדין יאשר את ההסכם וייתן לו תוקף של פסק דין.
וכך היה גם במקרה של חזי ונופר. בית המשפט עבר על סעיפי ההסכם, אפילו עבר על סעיף הויתור מחצית הדירה של חזי לצד ויתור נופר על החצי שלה בעת פטירתה במפורש. לאחר שחזי הבהיר כי זה רצונו ונופר אישרה כי זהו רצונה וכי היא מבינה את כל האמור הנדרש והמשמעות של כך – אישר בית המשפט את ההסכם ונתן לו תוקף של פסק דין.
חלפו השנים.
כיום, עם בן זוגה החדש ו- 2 ילדים נוספים שהביאה, הם מכרו את דירת המגורים (עליה ויתר חזי), רכשו מהתמורה דירה חדשה וכעת חלקו של הבן המשותף שלהם בירושה הלך וקטן.
כאשר ביקש חזי לדאוג שהוראות הסכם הגירושין יתקיימו, נופר הבהירה לו שהיא התייעצה עם עורך דין לגירושין שאמר לה, שהסעיף בהסכם הגירושין, הינו סעיף לא חוקי כי הוא סותר את חוק הירושה ולכן אין לה שום כוונה להתפשר כאן.
במילים אחרות – הויתור של חזי היה לחינם!
חוק הירושה, הוא ללא ספק חוק מרשים שהפסיקה בכל הנוגע אליו הופכת אותו למאתגר עוד יותר. אין ספק כי כאשר נוצרת מחלוקת בעניין חוק הירושה רצוי מאד ליטול ייצוג של עורך דין העוסק בכך יום יום, מופיע בבתי המשפט בסכסוכי ירושה.
כאשר חזי הגיע אליי, הסברתי לו כי נכון, הכלל הוא כי אדם לא יכול לעשות עסקאות בירושתו. זה הכלל, את זה כולם מכירים ויודעים לומר.
האם כולם יודעים ומכירים את הניואנסים?? זה כבר הרבה פחות!
מה שאותו עו"ד לא ידע וכנראה אינו מכיר את ההבחנה הבאה:
- ההסכמים האסורים על פי חוק הירושה, הם אותם הסכמים המתיימרים להעביר יורש מירושתו או לעשות ליורש את מי שאינו יורש.
- סעיף 8(א) אינו אוסר הסכם הנוגע לעיזבונו העתידי של מוריש אשר עודנו חי ובוודאי לא הסכם בדבר נכס מסוים מנכסי עזבונו.
אין ספק כי את החילוק בין הסכם בדבר ירושה, שבטל, לבין הסכם בדבר נכסי עזבון, שתקף, הוא מן הקשים לאבחון ויישום אבל בהחלט קיימת ההבחנה ובהחלט שווה להתאמץ שלא יהיה ויתורו של חזי לחינם!! מבחינתי זה לא יעלה על הדעת.
חיזוקים נוספים שחייב להתאמץ שוויתורו של חזי על הדירה לא יהיה לחינם ניתן למצוא גם ב:
- הסכם גירושין זה הסכם שהוראותיו שלובות אלו באלו,
- כלומר הוויתור של חזי נבע מהוויתור של נופר, אילולא היא הייתה אומרת בניהול המו"מ אני לא מוכנה לוותר על חלקי, ספק רב עם חזי היה מוותר על חלקו ועוד – ללא תמורה!!
- הסכם גירושין מקבל תוקף של פסק דין – מדרג גבוה יותר –
- לזלזל גם בזה? גם בזמנו של בית המשפט שבחן ובדק ששניהם מבינים על מה הם חותמים וכשאישרו שמבינים ומסכימים לכך מרצון חופשי – היום להתכחש לבדיקה זו?? שגם עולה שנעשתה בדיקה של הסעיף הספציפי של הויתור – לזלזל גם בזה??!
- ומה עם חוק החוזים??
- שהרי ברור היה כי כוונת הצדדים, חזי ונופר, לעשות כל אחד את הוויתור שלו, חזי מוותר בעת הגירושין, היא מוותרת בעתיד כאשר כוונת ורצון הצדדים הייתה לדאוג לדירה במלואה לבן המשותף, אילולא כך – שוב – חזי לא היה מוותר על חלקו ללא תמורה. כיום לזלזל בכוונת הצדדים?? ברצונם החופשי? בחוק החוזים??
- נופר הפרה את הוראות חוק החוזים בכך שניהלה מו"מ שלא בתום לב והיא מפרה את הוראות חוק החוזים כשהיא מסרבת בחוסר תום לב ליישם את הוראות ההסכם.
כך או כך. מסקנתי הייתה כי אסור לוותר כאן.
לנופר יצא מכתב, אני אוהבת לקרוא לזה "מיני תביעה", לא עוד מכתב התראה בטרם נקיטת הליכים של עמוד בלבד,
ואבהיר – בתחום דיני משפחה לא מאוד נהוג להוציא מכתבי התראה טרם נקיטת הליכים,
אלא שכאשר חזי מתאר שנים של מערכת יחסים טובה עם הגרושה – זה וזה בלבד מדגיש את הצורך בפעולה לפני שהולכים למאבק, לצד זאת שאמרתי לו לותר לא בא בחשבון, באותה נשימה המלצתי לפעול בפעולה אחת מוקדמת למאבק.
ערכנו מכתב, שכלל סעיפי חוק, חוק יחסי ממון, חוק הירושה, חוק החוזים, פסיקה ענפה, שמטרת ה- "מיני תביעה" הייתה להוכיח, ממש כך, לנופר כי עורך הדין שהתייעצה איתו לא יודע דבר או חצי דבר, שלא תמהר להסתמך על זה ועל זה בלבד, כי בהליך משפטי צפוי לה הפסד.
הבהרנו שמשרדנו פתוח בפניה ובפני עורך דינה להגיע לפגישה אחת בה נציע מספר פתרונות אפשריים שיהיה בהם כדי להבטיח את עתידו של הקטין, בנם המשותף היחיד של הצדדים.
ומה אתם חושבים קרה??
המכתב היה מרתיע מספיק בשביל לא לתת לחזי ללכת עד הסוף עם התביעה המתאימה;
המכתב היה מלא במידע משפטי מהימן שהיה בו כדי להרתיע מפני הליכים משפטים ארוכים, שאת הכספים שיוציאו ייקחו מהבן המשותף ושלא לדבר על מערכת היחסים הטובה שהייתה ביניהם לאורך השנים שתלך לטימיון;
התקיימה פגישה
הפגישה כבר לא הייתה אם הסעיף חוקי או לא חוקי,
אם הסעיף אכיף או לא,
אם הוא סותר או לא סותר את חוק הירושה,
הפגישה הייתה על מספר הפתרונות שהצענו ובחירה מתוכם.
לא היה מקום לפשרה, מלוא שווי הדירה (ולא מחצית כפי שרצתה נופר) לבן המשותף
לא באנו לנהל מו"מ, את זה הם עשו בעת שהתגרשו
באנו ליישם את הוראות הסכם הגירושין שקיבל תוקף של פסק דין
וכך עשינו
הבטחנו את עתידו של הבן המשותף 😊
ווידאנו כי הוויתור של חזי לא היה לחינם!
מה אפשר ללמוד מהטעות של חזי?
- כאשר עורכים הסכמי גירושין שיש בהם כדי להעניק לילדים, כדי לתת מתנה, כדי להעניק לעתיד חשוב ביותר לא רק לנסח זאת במילים יפות אלא לגבות את זה ב:
- ייפוי כוח בלתי חוזר
- הערת אזהרה
- כל הערה אחרת כמו הימנעות מעשיית עיסקה
- סקנציה בגין הפרה – כדי למנוע מוטיבציה להפר
- אם צריך ליטול ייעוץ נוסף של איש מקצוע מתאים לנושא: עו"ד בנל"ן או מיסוי נדל"ן או רו"ח או כל איש מקצוע מתאים – אל תחסכו כאן!! שעת ייעוץ בוודאי תהיה פחותה מנזק של אלפי אם לא מאות אלפי שקלים!
- ועוד ועוד פתרונות שיש, שקיימים בכמויות!
- כמו שלא תכנסו לניתוח לב עם רופא משפחה אלא עם קרדיולוג, כמו שלא תתכננו את בית החלומות שלכם עם הום סייטלינג אלא עם אדריכל, בגירושין, בדיני משפחה ובירושה, קחו תמיד(!) עורך דין שעוסק בדיני משפחה ודיני ירושה באופן בלעדי(!) לא כזה שעוסק במספר תחומים יחד.
- עורך דין שעוסק בתחום יידע לתת לכם ארסנל של פתרונות שיהיה בהם גם כדי לנסח נכון! אבל גם לא להסתפק רק בניסוח יפה אלא בפעולות שיהיה בהם ליישם את הניסוח ולהוציאו לפעול תוך שמירת הרצון, הכוונות שלכם והזכויות שלכם!
- אל תחסכו באיש מקצוע!
