דמי שכירות או משכנתא? ואם משכנתא, האם מדובר ברכיב הוני או חלק ממזונות הילדים?
במסגרת דיני המזונות, הבעל והאב היהודי מחויב לספק מדור ראוי לאשתו ברמה לה הורגלה ובנוסף, להשתתף במדור ילדיו בשיעור שנקבע בפסיקה: עבור ילד אחד 30%, עבור שני ילדים 40% וכך הלאה (פסה"ד המנחה: מ.א 52/87 הראל נ' הראל פד"י מ"ג (201) (4).
לפיכך, ומשהאב מחויב לשאת במדור ילדיו, האב יחויב במדור ילדיו, בין באמצעות תשלום חלק משכר דירה ובין באמצעות תשלום חלק מהחזר המשכנתא.
מה קורה כשיש משכנתא
הרי משכנתא, אינה כמו תשלום דמי שכירות, שכן תשלומי המשכנתא מובילים בסופו של יום לנכס קנייני שיש בידי אדם וכאשר אחד מבני – הזוג משלם את החזרי חוב המשכנתא הוא מגדיל את הונו של בן הזוג השני.
הפסיקה עסקה רבות ועוסקת עד היום האם המשכנתא הינה רכיב הוני או חלק ממזונות הילדים?!
גישה אחת בפסיקה היא הגישה בפס"ד המנחה שוקר נ' שוקר (ע"א 869/94) שם נקבע כך:
(א) חיוב בן זוג להמשיך ולשלם את התשלומים החודשיים של חוב המשכנתא, הרובצת על דירתם המשותפת של בני הזוג, אינו עניין של מזונות.
(ב) כאשר אחד מבני הזוג משלם את החזרי חוב המשכנתא הוא מגדיל את הונו של בן הזוג השני.
(ג) נושא חיוב בתשלום המשכנתא הוא עניין הקשור בקניין וברכוש המשותף של בני הזוג, ואין לעניין זה ולא כלום לחובתו וחבותו של בעל-אב במזונות אשתו וילדיו.
גישה אחרת בפסיקה היא הגישה בפס"ד המנחה ברזילאי נ' ברזילאי (ע"א 803/85), שם נקבע כך:
(א) המדור בנוי, בין היתר, על כך שהאישה תשלם את התשלומים המתחייבים מן ההחזקה בדירה.
(ב) אם בני – הזוג נכנסו בשעתו להתחייבות לתשלום משכנתא, הרי המשך תשלום המשכנתא הוא האמצעי הנדרש להבטחת המדור.
(ג) בית המשפט רשאי לכלול נתון זה בין חישוביו לצורך קביעת מזונות ילדים .
ע"פ גישה זו למעשה, בית המשפט במסגרת הליך המזונות יחייב את הבעל לשלם את המשכנתא על מנת להבטיח את קורת הגג של האישה והילדים.
מה זה מדור רעיוני?
ניתן להשיב לשאלה זו על ידי המחשה מהסיטואציות הבאות עימם משרדנו נתקל מידי יום –
סיטואציה א' – מה קורה במצב ביניים, בני הזוג מצויים בתהליך גירושין, טרם התגרשו, האישה ממשיכה להתגורר בבית ויש משכנתא?
סיטואציה ב' – מה קורה שהצדדים התגרשו אבל האישה מתגוררת בדירה שיש עליה משכנתא?
התשובה לשני מצבים אלו זהה – המדובר במדור רעיוני.
גם כאשר הצדדים פרודים והאישה ממשיכה להתגורר בדירת הצדדים ויש עליה משכנתא או כאשר הצדדים גרושים והאישה והילדים מתגוררים בדירה שהינה בבעלות בלעדית של האישה ויש עליה משכנתא – במצבים אלו ניתן לראות בתשלום המשכנתא כחלק מחיובו של הגבר במזונות.
מדובר במדור רעיוני, שהרי לו הילדים היו מתגוררים בדירה שכורה, ממילא היה על הגבר להשתתף בדמי השכירות ועל כן אין סיבה שהאב לא ישתתף בגובה המשכנתא עד לשווי דמי השכירות שהיה משלם בכל מקרה.
חשוב לציין כי כאשר הצדדים פרודים והאישה ממשיכה להתגורר בדירת הצדדים שיש עליה משכנתא, ביהמ"ש יתחשב בעניין תשלום המשכנתא, במסגרת פסיקת מזונות זמניים וזאת עד לפירוק שיתוף במקרקעין, כלומר הבעל עשוי להיות מחויב במשכנתא כחלק מחובתו במדור לילדים ולאישה עד אשר ימכרו את הבית.
מה קורה כאשר החזר המשכנתא החודשי על הדירה בה מתגוררת האישה והילדים גבוה מהרגיל/ גבוה מדמי שכירות סבירים באזור המגורים?
כאשר הגבר מחויב בתשלום חלק מהמשכנתא, שהינו גבוה לעומת תשלום שכר דירה ריאלי, רואים בסכום הבסיסי חיוב של מזונות ואילו ביתרה חיוב הוני.
ראוי להזכיר בעניין זה את פסק דינה של כב' השופטת שפרה גליק בתמ"ש (חד') 2185/00 ב.ז.ש נ' ב.ז.ש. (23/11/2006)).
"..ניתן להציע, כי החיוב של בעל / אב בתשלום המשכנתא ייעשה עד לגובה של המדור הריאלי המתאים למקרה שעל המדוכה… תשלום בו חוייב במדור רעיוני האב / הבעל, שהוא מעבר לסכום שיכול להיחשב כמדור ריאלי, הוא בוודאי הוני ומחציתו של כל סכום כזה, חייבת מן הסתם בהחזר על פי דיני עשיית עושר ולא במשפט. לעומת זאת, חלק הסכום בחיוב ב"מדור הרעיוני" שעד לגובה ההוצאה הריאלית למדור, הוא תשלום של מזונות לכל דבר, שהרי ממה נפשך – יכול היה בית המשפט לחייב את החייב בהוצאות ריאליות לדמי מדור במקום ב"מדור רעיוני", כלומר בתשלום המשכנתא…"
וכן את פסק דינו של כב' השופט אסף זגורי בתמ"ש 22859-06-12 א.ק. נ' ר.א.ק.
"….(ג) כאשר החזר המשכנתא החודשית גבוה, וחורג מעלות שכר – דירה סביר, שניתן לאשרו, רכיב המדור הרעיוני יחושב לפי שווי שכר – דירה סביר, ויתרת המשכנתא החודשית תהיה בגדר רכיב הוני, שאין על הבעל – האב להשתתף בו. תרופתה של האישה במקרה זה – בפריסת המשכנתא לתקופה ממושכת יותר תוך הקטנת השיעורים של התשלומים החודשיים".
לסיכום, כפי שאתם רואים, ביהמ"ש לענייני משפחה, בפסיקותיו, נוהג להתייחס לרכיב המשכנתא הן כרכיב הוני והן כרכיב של מזונות.
פסק הדין המנחה ואשר עימו נסכם את הסוגייה הוא פסק דינו של כב' השופט גייפמן אשר התווה את עקרונות הסוגיה בתמ"ש (ת"א) 19574/96 אמינוב בלה נ' מתתוב איליה, שם נקבע כך:
"(א) כאשר משולמת משכנתא חודשית ע"י בן – הזוג או הורה, החיוב מדין המזונות הוא בגדר חיוב של מדור רעיוני, שהרי ללא המשכנתא היה על בן – הזוג או ההורה לשכור דירה ולבקש חיוב הבעל – האב בחלק מרכיב שכר – הדירה או במלוא שכר – הדירה לפי הנסיבות.
(ב) בן – הזוג או ההורה אמנם מגדיל את הונו באמצעות חיוב זה של מדור רעיוני שנפסק לטובתו, אולם לבעל – האב לא נגרם חסרון כיס, שהרי ממילא היה חב בגין מדור חלופי לפי מפתח של שכר – דירה סביר וחלקם של האשה ו/או הקטינים ברכיב זה.
(ג) כאשר החזר המשכנתא החודשית גבוה, וחורג מעלות שכר – דירה סביר, שניתן לאשרו, רכיב המדור הרעיוני יחושב לפי שווי שכר – דירה סביר, ויתרת המשכנתא החודשית תהיה בגדר רכיב הוני, שאין על הבעל – האב להשתתף בו. תרופתה של האשה במקרה זה – בפריסת המשכנתא לתקופה ממושכת יותר תוך הקטנת השיעורים של התשלומים החודשיים.
(ד) המדור הינו בגדר צרכים הכרחיים. שיעור החיוב במדור רעיוני מותנה בהכנסות ההורים ובשיעור ההתפלגות של הרכיב בין האם לבין הילדים.
