הכל על מזונות ילדים

על פי החוק בישראל, הורה חייב לשאת בצרכיו של ילדיו הקטינים. כלומר – תשלום כספי קבוע שנועד לכלכלת ילדיו, בכל ההיבטים. אך לא פעם, הבעיה מתחילה כאשר ההורים אינם מסכימים על גובה המזונות, ואז הם נאלצים לגשת לכותלי בית המשפט, על מנת שיכריע בשאלת סכום המזונות. מכאן, הרי שבמאמר זה נסקור: מזונות ילדים, חלוקת הילדים לשלוש קבוצות בהתאם לגילאים, הלכת המזונות החדשה בהתאם לפסק הדין 919/15 של בית המשפט העליון בכל הנוגע למשמורת ילדים ועוד נושאים לידיעתכם/ן, הגולשים, והגולשות.

כפי שעורכת הדין לוסי מאיר, נוהגת לומר ללקוחותיה המגיעים לגישור ו/או שהיא מנהלת מו"מ בעבורם – "כאשר אתה יודע איך הערכאות השיפוטיות יכריעו בעניינך – הדבר יקל עלייך להגיע להסכמות עם הצד השני" הגעה להסכם ייתר הליכים ארוכים, מסורבלים, יקרים שהנזק הנפשי מהם גבוה הרבה יותר מאשר הליכי מו"מ שנועדו להוביל את הצדדים להסכם כולל מוסדר וברור.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות. אין לראות במאמר זה תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין לענייני משפחה.

מזונות ילדים:

כאמור, מזונות ילדים נועדו להבטחת כלכלתו ואורח חייו של הקטין. בהתאם לכך, כל פסיקת מזונות שתיעשה על ידי ערכאה שיפוטית, תיקח בחשבון את יכולת ההכנסה של ההורים, את רמת חייהם, וכן, החשוב מכל – את צרכיו וטובתו של הקטין. ככלל, מזונות ילדים מחולקים לכמה רבדים, כאשר השוני הגדול שנעשה בשנים האחרונות, חל, נכון לעתה, על הורים המקיימים משמורת משותפת (כלומר – משמורת שווה או כמעט שווה בין ההורים, מבחינת האחריות השוטפת על הטיפול בילדים, וכן שווה או כמעט שווה מבחינת זמני השהות של ההורים עם ילדיהם).

לשם הבהרה, חלוקת המזונות היא כדלקמן: לרוב – עד גיל 6, החובה לשאת במזונות היא מוחלטת והיא מוטלת על האב, הואיל ומדובר במזונות מדין "חובה", כלומר – מזונות שכוללים את הצרכים הבסיסים לגידול הילד. גם הפסיקה החדשה של בית המשפט העליון עדיין לא נגעה במזונות מסוג זה ובגילאים אלו, כפי שנסביר בהמשך, אלא עסקה במזונות מגיל 6 עד גיל 15. בגילאים הללו, מדובר במזונות מדין צדקה, בכל הנוגע לצרכים הלא בסיסיים, אך גם במזונות מדין חובה, שכוללים את ההוצאות והצרכים הבסיסיים. אגב, אחרי גיל 15, עדיין חלה חובה לשאת במזונות, אך אלו מזונות מדין צדקה, שנבחנים גם בהתאם ליכולות הכלכליות. במהלך השירות הצבאי, חלה חובת מזונות, אך מופחתים בלבד (1/3).

הפסיקה החדשה של בית המשפט העליון, בכל הנוגע למזונות במסגרת משמורת משותפת:

בהתאם לפסק הדין של בית המשפט העליון, בע"מ 919/15, נקבע פה אחד, בהרכב של 7 שופטים, כי שיעור המזונות במקרה של משמורת משותפת, החל מגיל 6, ייקבע בהתאם ליכולותיהם הכלכליות של שני ההורים (כאן ניכר השינוי, שבו מתחשבים גם בהכנסותיה של האם ולא רק בהכנסותיו של האב).

ככל שפערי השכר גבוהים בין האם לאב, דמי המזונות יהיו גבוהים יותר. ככל שזמני השהייה יהיו כאלו שזמן השהייה אצל האם גבוה יותר, דמי המזונות יהיו גבוהים יותר. וההיפך. ויש בכך היגיון.

ככל שהאב פוגש בילדיו זמן שווה לזה של האם או כמעט שווה, הרי שבזמן שהוא עם הילדים הרי שהוא מוציא עליהם הוצאות כספיות לא מבוטלות ולכלל צרכיהם. כך למעשה אב שמעוניין לשהות זמן שווה עם ילדיו, הרי שיידרש לדירה אחרת, לא עוד דירת חדר וחצי לאב בלבד, אלא דירה שתוכל להכיל את 2 הילדים או שלושת הילדים או יותר ולאפשר להם לינה אצל האב, פעמיים או שלוש בשבוע. משכך עלות השכירות של אותו אב תהא גבוהה יותר. מאידך, ככל שפער ההשתכרות בין ההורים הינו גבוה, כך השאב מרוויח כפול או יותר מהאם, ייצרו בתי המשפט כמה שניתן 2 בתים שווים ומאוזנים בו הילדים יזכו לאותם סיפוק צרכים בכל בית, לכל אלו ועוד, יש היום התחשבות בפסקי הדין שקובעים מזונות ילדים.

פסק הדין התקדימי עסק בחלוקת מזונות הילדים בצורה הוגנת בין שני ההורים, בהתייחס למשכורת של השניים ולזמן שחולק כל הורה עם ילדיו, וזאת כדי שלא תיווצר סיטואציה שבה כופים על צד מסוים מזונות ומזונות בכפל(!) ואין הוא מסוגל לשאת בה מבחינה כלכלית.

ערכאות הדנות במזונות ילדים:

בית המשפט לענייני משפחה ידון בכל הנושאים הנוגעים למזונות ילדים. ישנה ערכאה נוספת והיא בית הדין הרבני. לערכאה זו ישנה סמכות בלעדית בכל הקשור לענייני נישואין וגירושין, בהתאם לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953. גם בית הדין יכול לדון בכל הנוגע לדמי מזונות ילדים, המהווה חלק נכבד מהליך הגירושין. לאור יכולתן של שתי הערכאות השונות לדון בנושאים זהים, נקבע כי הצד הראשון אשר "קונה" סמכות, הוא הערכאה שאליה ייגשו ראשונים. הדבר נקרא בעגה המשפטית "מרוץ סמכויות", אך זהו נושא רחב ונפרד, אשר לא נרחיב לגביו במאמר זה.

הפחתת מזונות ילדים – האומנם?

סכום גובה המזונות אינו חלוט, כלומר, מפעם לפעם ניתן לשוב ולבחון אותו באמצעות פנייה לערכאה השיפוטית, בעת שינוי נסיבות.

רוצים לומר – בכל מקרה ומקרה, ניתן, בכל עת ובהתאם לשינוי נסיבות משמעותי, לפנות לאחת הערכאות, במטרה לבקש את הפחתת המזונות או העלאתם, במידה ונדרש. הדבר ייעשה באמצעות פנייה לערכאה שכבר דנה במזונות קודם. הדין בנושא, וההלכה המשפטית– המנחה, נקבעו במסגרת פסק דין ע"א 442/86, קם נ' קם, בית המשפט קובע מספר תנאים (מצטברים), כאשר בהתקיימותם, דמי המזונות יופחתו. להלן התנאים: 1) נגרם שינוי מהותי לרעה בנסיבות 2) אירעו מקרים אשר לא היה ניתן לצפותם מראש. זאת ועוד, שינוי מהותי, הוא למשל: שינוי בהשתכרות אחד ההורים, והדוגמאות עוד רבות.

היום קיימות 2 גישות עיקריות של שופטים: האחת, גישה מרוככת יותר לשינוי הנסיבות שנדרש להוכיח לצורך הפחתת מזונות – וזאת לנוכח בע"מ 919/15 , השנייה – עמידה על שינוי נסיבות מהותי בכל מקרה, גם לאחר הבע"מ ומבחינת התומכים בגישה זו, השינוי בהלכה לא שינה את הצורך להוכיח שינוי נסיבות מהותי לצורך הפחתת מזונות – וזו גישת רוב השופטים.

בתמ"ש (פ"ת) 61453-06-13 פלוני נ' פלונית ניתן ביום 19/12/17, נפסק כי כאשר מדובר בתביעה להפחתת מזונות לאחר שאלה נקבעו בהסכם, הרי שמארג ההסכמות בהסכם, ובהתאם הוויתורים שעשה כל אחד מהצדדים היה שזור ובלתי מנותק זה מזה ועל כן ומכוח עיקרון היציבות והוודאות במשפט, כמו גם הסתמכות הצדדים על ההסכם, אין די בכך לשנות מסכומי המזונות שהוסכמו בין הצדדים עצמם בעבר בהסכם וקיבלו תוקף של פסק דין ועדיין יש להוכיח שינוי נסיבות מהותי.

בתלה"מ (ת"א) 38034-09-17 פלוני נ' פלונית, 11/3/18, כב' השופטת תמר סנונית פורר הוסיפה את השיקול המערכתי באומרה, כי יש משמעות מבחינת מדיניות משפטית ציבורית וגם מבחינת סופיות הדיון של המתדיין הבודד כי יינתן משקל מכריע לעיקרון סופיות הדיון על היבטיו השונים גם בענייני משפחה. הדברים מקבלים משנה תוקף מקום שבענייני קטינים תמיד ניתן לשוב ולפנות לבית המשפט – אך אין די בהלכה החדשה בבע"מ 919/15 לשם מימוש זכות הגישה לערכאות ונדרש לשם כך "דבר מה נוסף".

לסיכום:

קיימת סופיות הדיון, אך לעיתים, בית המשפט יכול לפסוק אחרת את גובה דמי המזונות, וזאת בשל מודעותו לעקרון המנחה אותו, שהוא "טובת הילד". בהתאם לכך, ניתן לשנות את דמי המזונות, להפחיתם או להגדילם, אך זאת בהתקיים התנאים המצטברים שהוזכרו לעיל, בדגש על שינוי נסיבתי מהותי. כמו כן, בית המשפט משתדל לאזן בין יכולותיהם של הצדדים ביחס להכנסותיהם. אי לכך ולפני כל תביעה להפחתת מזונות או הגדלתם חשוב להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה, לבחון את זכויותיכם, סיכוייכם להצליח בתביעה, סיכונים בהגשת התביעה ולאחר קבלת מלוא המידע, העדכני – יש לציין, שהרי כל עולם מזונות הילדים עובר שינויים ותמורות כל יום לאחר בע"מ 919/15, חשוב לבחור משרד הבקיא בשינויים ובתמורות העכשוויים ולקבל החלטה מושכלת טרם הפנייה לערכאות, תוך בחינת מכלול השיקולים.