מי יכול וצריך לעשות צוואה הדדית?

במקרים בהם בני הזוג חפצים להבטיח האחד את השני במקרה שמישהו מהם ילך לעולמו – ללא כל תלות ביורשים עדיפה הצוואה ההדדית. הבטחה כזו אינה יכולה להתקבל במסגרת ירושה על פי דין ואינה יכול להיות מובטחת על ידי צוואה יחידה של אחד מבני הזוג.

צוואה הדדית הינה צוואה הנערכת על ידי בני זוג במשותף, במסמך אחד או בשני מסמכים ובהתאם לסעיף 8א לחוק הירושה, תשכ"ה-1965.

במסגרת הצוואה ההדדית בני הזוג קובעים במשותף הוראות זהות בנוגע לחלוקת הירושה, אשר יחולו על שניהם באופן הדדי לאחר פטירת כל אחד מהם, וזאת מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג השני.

כלומר, כל אחד מבני הזוג מסתמך על עקרון ההדדיות באופן לפיו צוואתו של בן הזוג השני לא תשונה, גם לאחר פטירתו של אחד מבני הזוג.

הנוסח הנהוג והמקובל של צוואה הדדית קובע כי לאחר פטירת אחד מבני הזוג, בן הזוג הנותר בחיים יורש אותו לבדו, כך שהוא יחזיק לבדו בכל הרכוש והכספים של שני בני הזו ורק לאחר לכתו של השני יועבר הרכוש ליורשים האחרים.

מטרת נוסח זה הינה להבטיח שרק לאחר פטירת בן הזוג השני, ירשו ילדיהם המשותפים את הרכוש והכספים של שני בני הזוג ובכך ימנע סכסוך ירושה בין היורשים האחרים לבין בן או בת הזוג שנותרו בחיים.

לפיכך, בן או בת הזוג שנותר בחיים מחוייב אף הוא להעביר עם פטירתו את כל הרכוש והכספים הנ"ל לילדים המשותפים או ליורשים האחרים שנקבעו בצוואה ההדדית, ובכל מקרה לא לבן זוג אחר / ילדים אחרים שיהיו לו, אם וככל שיהיו.

מכאן גם נובע איפוא למי למעשה מומלץ להכין ולנסח צוואה הדדית.

עריכת צוואה הדדית מעניקה שקט נפשי לבן הזוג שנותר בחיים, הואיל והיא מאפשרת לו להשתמש, בכל נכסי העזבון של בן הזוג שנפטר, וזאת ככל שיחפוץ ולמשך כל יתרת חייו, תוך שהיא מונעת מאבקים מיותרים שעלולים לפרוץ בינו לבין יורשים פוטנציאליים אחרים של בן הזוג שנפטר.

לפיכך מומלץ להכין צוואה הדדית כאשר יש חשש לפיו יפרוץ מאבק ירושה בין בן הזוג שיוותר בחיים לבין ילדיו של המנוח. זה יכול להיות ילדיהם המשותפים של בני הזוג מול בן/בת הזוג הנותר בחיים (גם אם נשמע לא מוסרי או לא הגיוני שייקרה – זה אכן קורה! במשפחות הכי טובות! ראו מקרים ופסק דין ותמנעו זאת מעצמכם!), זה יכול להיות בין ילדיו של המנוח/ה לבין הידוע/ה בציבור.

קראו בהרחבה: על התנגדות לביצוע צוואה

צוואה הדדית מומלצת בנשואים שניים או לידועים בציבור –

במצב בו הנישואים של בני הזוג שעורכים את הצוואה ההדדית הינם נישואים שניים הרי שמאבק ירושה יכול לחול בין הילדים מנישואים קודמים, שאינם משותפים לבין בן או בת הזוג הנוכחי ושנותר בחיים.

במצב כזה, ובמידה וקיימים מתחים ויחסים עויינים בין הצדדים, ילדיו של בן הזוג המנוח מנישואיו הקודמים, עלולים לדרוש את חלקם על פי הדין בעזבונו, ואף להוציא את בן הזוג שנותר בחיים לשם מכירת חלקו בדירת המגורים המשותפת להם.

צוואה הדדית מומלצת למניעת סכסוך ירושה בינך לבין ילדייך היורשים גם הם –

מצב נוסף בו תרחיש כזה עלול להתרחש, הינו במקרה בו עלול לפרוץ סכסוך בין בן/בת הזוג שנותר/ת בחיים לבין הילדים המשותפים שלו עצמו ושל בן/בת הזוג המנוח/ה.

סכסוך כזה עלול לפרוץ חלילה במצב בו היחסים בין הילדים המשותפים להורה שנותר בחיים הינם עכורים במיוחד וגם ללא יחסים עכורים, די בכך שילד רוצה הון עצמי לרכישת דירה לעצמו כדי לבקש את פירוק השיתוף ומכירת דירת הירושה, עכשיו שהוא יורש הוא שותף הוא זכאי וזה חוקי לגמרי לדרוש את מכירת דירת הירושה. במצב כזה בן/בת הזוג הנותר בחיים יידרש לצאת מדירת הירושה, סיטואציה לא נעימה אך מתרחשת!, סיטואציה לא נגיעה בכל גיל אבל בגיל המבוגר, למצוא עצמך ללא קורת גג לא נעים בעליל, מיותר וניתן למנוע!!.

צוואה הדדית מומלצת למניעת מעבר הירושה לצדדים שלישיים במקום ליורשים הטבעיים כלומר לילדים –

כמו כן מומלץ להכין צוואה הדדית כאשר יש חשש שלאחר מות אחד מבני הזוג, בן הזוג שיוותר בחיים לא ירצה להוריש את עזבונו, אשר כולל גם את החלק שירש כבר מבן הזוג שנפטר, לילדים המשותפים לשני בני הזוג, החשש שבן/בת הזוג הנותר בחיים יעדיף להוריש לבן/בת זוג החדש/ה, לילדיו של בן/בת הזוג החדש/ה, או כאשר קיים חשש כי בן/בת הזוג הנותר בחיים יהיה נתון להשפעה ויעביר את הירושה ל- מטפל, שכן, שכנה ועוד צדדים שלישיים.

ביטול צוואה הדדית – אפשרי אך לא פשוט – וגם אם אפשרי – שומרים תמיד על חלקו של בן/בת הזוג שאינו/אינה איתנו עוד –

בצוואות הדדיות – סעיף 8א(ב) לחוק הירושה, קובע הסדר מיוחד לגבי ביטול צוואה הדדית, אשר מבדיל בין מצב בו הביטול נעשה בחיי בני הזוג, לבין מצב בו הביטול נעשה לאחר מות אחד מהם.

במקרה הראשון, בו הביטול נעשה בשעה ששני בני הזוג עדיין בחיים, כל אחד מהם רשאי לבטל את הצוואה ההדדית, וזאת בתנאי שהוא שלח הודעה בכתב על כך לבן הזוג שני. – קל ופשוט.

אולם, במקרה השני בו הביטול נעשה לאחר שאחד מבני הזוג כבר נפטר, החוק מבדיל בין שני מצבים:

לפני חלוקת עזבון בן הזוג המנוח – במקרה כזה בן הזוג אשר נותר בחיים ומבקש את ביטול הצוואה ההדדית, ייאלץ להסתלק מכל חלק בעיזבון בן הזוג המנוח, אותו היה אמור לקבל על פי הצוואה ההדדית. כך למעשה בכל מקרה, נשמר הרכוש של בן/בת הזוג שאינו עוד איתנו ולא נגרם כל נזק.

לאחר חלוקת העיזבון: במקרה כזה בן הזוג אשר נותר בחיים ומבקש את ביטול הצוואה ההדדית ייאלץ להשיב את הרכוש שירש מבן הזוג המנוח, ובמידה שלא ניתן להשיבו בעין, עליו להשיב את שוויו של אותו הרכוש. חובת ההשבה הקיימת בחוק, גם היא שומרת על הרכוש של בן/בת הזוג שאינו עוד איתנו ומונע גרימת נזק.

לפיכך, הסדר זה, אשר לכאורה מטיל סנקציות כבדות משקל על בן הזוג שנותר בחיים ומבקש לבטל את הצוואה ההדדית, נועד לשמש מעין תמריץ שלילי לבן זוג אשר לא ירצה להוריש את עזבונו, אשר כולל גם את החלק שירש מבן הזוג המנוח, לילדיהם המשותפים.

שמרו והגנו על עצמכם! שמרו והגנו על כך שהירושה תלך תמיד לילדיכם המשותפים! ולא לזרים! עשו זאת באמצעות עריכת צוואות הדדיות.

שאלות? לחצו כאן לפניה וקבלת ייעוץ משפטי מהיר ואישי!