מהו צו הרחקה?

צווי הרחקה במדינת ישראל מוסדרים בשני חוקים עיקריים, אותם נסקור במאמר שלהלן. עם זאת, במאמר זה, נבקש להציג מקרים שבהם התבקשו או ניתן לבקש צווי הרחקה, כאשר כל המקרים שיתוארו, מבוססים על ניסיוננו בתור עורכי דין משפחה, עם צווי הרחקה.

ראשית, המונח צווי הרחקה שגור בפני האדם הסביר אולם המונח המשפטי הוא צו הגנה או צו למניעת הטרדה מאיימת. הסמכות להרחיק – בצו – הינה של משטרת ישראל, שאת צו ההרחקה שניתן על ידי משטרת ישראל (בד"כ לימים ספורים) ניתן להאריך בבית המשפט לענייני משפחה או בבית משפט שלום, במסגרת החוק למניעת אלימות במשפחה או החוק למניעת הטרדה מאיימת.

בפתח הדברים, נעיר כי צו הרחקה, כשמו כן הוא – צו שנועד לאפשר לאדם שמוטרד או מותקף או מאוים, ליהנות משגרת חייו בלא ההטרדה ו/או האלימות ו/או האיום כלפיו, וכן להגן עליו מתוקפנות או הטרדה של צד שלישי. צווי הרחקה, הם לרוב "תרופה זמנית", ולא סעד קבוע, הואיל והם תמיד מוגבלים בזמן. אך במקביל, צווי הרחקה ניתנים כסעד נוסף, לסעד עיקרי שניתן לבקש, במסגרת תביעה אזרחית למשל: צו מניעה קבוע, צו למדור שקט ושלו, או הליך פלילי שינוהל על ידי המשטרה.

על כל אלו ועוד – במאמר שלהלן, אותו חיברנו לידיעתכם/ן ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים.

לפני שנתחיל, נבקש להעיר כי אין במאמר זה כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי עם עורך דין בעל ניסיון.

החוקים המסדירים את האפשרות לקבל צו הרחקה:

ספר החוקים של מדינת ישראל, כולל שני חוקים שעוסקים בצווי הרחקה. החוק האחד, הוא חוק ייעודי למקרים שבהם הסכסוך נוגע לבני משפחה, וכך גם נקבע החוק: חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א–1991 (להלן: "החוק למניעת אלימות במשפחה"). חוק זה מקנה לבית משפט השלום או בית המשפט לענייני משפחה, סמכות להורות על צו הגנה, במקרים שבהם קיים חשש למאוימות, או הטרדה או פחד, של אדם שמבקש את הצו. תכלית החוק היא להגן על בני משפחה שחשים מאוימים, או מאוימים בפועל, על ידי בן משפחתם. בן משפחה, מוגדר בחוק למניעת אלימות במשפחה, בתור אח, בן, הורה ועוד.

החוק השני, הוא חוק כללי, שעוסק בכלל הצדדים ובמערכות היחסים בין אנשים(לאו דווקא בני משפחה) – חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב–2001 (להלן: "החוק למניעת הטרדה מאיימת"). חוק זה כאמור אינו עוסק רק בבני משפחה, אלא בכלל האוכלוסייה. בדומה לחוק למניעת אלימות במשפחה, גם החוק הזה מסמיך את בית משפט השלום, להורות על צו למניעת הטרדה מאיימת, כאשר מוכח בפניו שאדם נהג באיומים או באלימות או עקב אחר מבקש הצו.

תשומת ליבכם כי הטרדה מאיימת יכולה להיות שליחת מסרונים, בכמות גדולה המהווה הטרדה או בתוכן מאיים בתוכם.

נעיר, כי בשני החוקים המוזכרים, תוקפם של צווי הגנה, עומד על שלושה חודשים או חצי שנה, כאשר אפשר להאריך את צווי ההגנה לתקופה של מקסימום שנה. תקופה ארוכה מזו, מצריכה נימוקים מאוד מיוחדים. כמו כן, נעיר כי הפרה של צו הרחקה, מהווה עבירה פלילית מפורשת, שמכוחה ניתן להגיש נגד מפר הצו, כתב אישום פלילי.

מקרים שבהם התבקשו צווי הרחקה:

שכנה שהוטרדה על ידי כלב: מקרה שבמסגרתו בית המשפט הורה על מתן צו הרחקה, היה במסגרת סכסוך בין שני שכנים, כאשר שכנה שהתגוררה בגפה, לא אחת אוימה על ידי כלבם של שכניה. האיומים באו לידי ביטוי בנביחות בלתי פוסקות שהופנו כלפיה, בכל פעם שביקשה לצאת מביתה. בית המשפט במקרה הזה התרשם כי הצד השני – בעל הכלב – לא טמן ידו בצלחת, אלא תרם לאגרסיביות של כלבם, ומכאן פסק כי יינתן צו הרחקה.

שכן שזרק עלים על מרפסת שכנו – במקרה אחר שבמסגרתו ניתן צו הרחקה, היה כאשר נוצר סכסוך בין שכנים, שנמשך תקופה ארוכה מאוד. השיא היה כאשר אחד השכנים טיפס עם סולם למרפסת של שכנו, וזרק עלים וזרעים למרפסת. בית המשפט קבע כי התנהגות זו בהחלט מקימה עילה למתן צו הרחקה, וכך פסק.

השכן ששפך מים כדרך קבע – במקרה אחר שבו הורה בית המשפט על צו הרחקה, בא לידי ביטוי בסכסוך שכנים נוסף, שבמסגרתו, שכן שפך מים כל מספר ימים, על הגינה של שכנו. בית המשפט קבע כי התנהגות כזו, פוגעת בשגרת חייו של השכן השני, ולכן הורה על מתן צו הרחקה.

מדוע חשוב להיעזר בעורך דין – כאשר אני מעוניין להוציא צו הרחקה?

בקשה למתן צו הרחקה, מצריכה ייצוג משפטי ראוי והולם. מדובר בבקשות שרצוי לפרט בהן, בפירוט ובדיוק, מהן העוולות וההטרדות שנעשו ולעמוד בדרישות החוק לא אחת, אנו נתקלים באנשים שמגישים בקשות למתן צו הרחקה, ללא הבנה מספקת של הבסיס החוקי ואז כשמתקיים דיון הם אינם אף יודעים כי מדובר בדיון חקירות, בו הם והצד השני ייחקר על הבקשה שהגישו, חשוב שלא תהיינה סתירות בגרסאות, חשוב לצרף ראיות לבקשה, חשוב לדרוש פוליגרף בנסיבות המתאימות, חשוב להגיע מוכנים גם עם סיכומים שבית משפט יכול לדרוש בדיון ועל כן רצוי ונכון להיות מלווים בבקשה ובדיון בבקשה עם עורך דין משפחה מנוסה..