פסקי דין בענייני משמורת משותפת ומזונות

מזונות קטינים מופחתים בשל זמני שהות נרחבים

בפסק דין תמ"ש 16450-06-10 של כבוד השופט אסף זגורי נפסק כי יש להתחשב בעובדה שהאב מקיים הסדרי ביקורים נרחבים עם הילדים (פעמיים בשבוע וכל סוף שבוע שני –כולל לינה מה שאומר שהילדים אצל האב כמעט 50% מהזמן!) ובכך מקל האב על נטל הטיפול בקטינים מצד האם אך מנגד מעמיס על עצמו הוצאות נוספות מעבר לתשלום המזונות.

לעניין מינימום הכרחי מציין השופט כי בתי המשפט לענייני משפחה פוסקים עבור כל קטין, ללא צורך בראיות, סכום המגיע כדי 1,300 ₪ בקירוב, כשהסכום אינו כולל מדור, חינוך והוצאות חריגות ו/או הוצאות מדין צדקה; לעניין גובה הסכום קובעת הפסיקה, כי השיעור ייקבע, לאחר שנקבע החיוב במזונות ההכרחיים, על פי מעמדו הכלכלי של האב, כאשר מילת המפתח בפסיקת מזונות בכלל הינה "איזון": על ההחלטה בדבר חיוב אב במזונות ילדיו לאזן באופן ראוי בין צרכי הילדים, יכולתו הכלכלית של האב ויכולתה הכלכלית של האם.

בנסיבות אלו, האב חוייב בתשלום מזונות הכרחיים בשיעור של 1,150 ₪ בלבד עבור כל קטין, כלומר הפחתה של כ- 10%.

פס"ד לפיו האב ישלם רק 70% מזונות

פסק דין נוסף ומעניין בנושא פורסם בדצמבר 2010. בפסק הדין (תמ"ש 1630-09) שניתן על ידי השופטת שרית גולן בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, בדק ביהמ"ש מהו יחס ההכנסות בין ההורים וקבע כי יחס זהה יתקיים בחיוב המזונות.

האב ישלם רק 70% מצרכי הילדים במזונות. פסד הדין נותן משקל למשכורות ההורים ובכך מאמץ חלק ממסקנות ועדת שיפמן עוד בטרם פורסמו והפכו לחוק בישראל.

ההורים התגרשו, ולהם שלושה ילדים. מזונות זמניים נפסקו על סכום של 5,520. משכורתו של האב היא כ- 8,500 ש"ח ברוטו, מה שמשאיר בידיו כ- 3,000 ש"ח בלבד (פחות משכר מינימום!!). בפסק דין זה, קבעה כבוד השופטת גולן שהחל מגיל 6 של כל ילד, סכום המזונות שישלם האב הינו 70% מסכום המזונות הבסיסי (1,145 שח).

פסק הדין מכיל נתונים רבים על הכנסות ההורים וההוצאות בגין הילדים, דבר המראה עד כמה נושא חישוב המזונות מורכב וצריך להיות מותאם לכל תא משפחתי (ולא סכום קבוע לילד, כפי שנקבע היום בבתי המשפט למשפחה).

פסק הדין מהווה עוד צעד קדימה לחישוב סכומי מזונות צודקים והוגנים יותר. אין ספק שקריאת פסק הדין רק ממחישה מדוע יש לשנות את דרך חישוב קביעת סכומי המזונות הנפסקים ולאמץ את מסקנות ועדת שיפמן לקביעת נוסחה מסודרת, אשר תתחשב בימי ההורות של ההורים (זמני שהות) וגובה הכנסתם.

משמורת משותפת וחלוקת ימי הורות באופן שווה

בפסק דין של כבוד השופטת מקייס (תמ"ש 28102-05) מחודש פברואר 2010 נקבעה משמורת משותפת וחלוקת ימי הורות באופן שווה בין ההורים.

בנוסף לכך ובהתאמה, בפעם הראשונה בבית המשפט לענייני משפחה, קבעה השופטת כי מאחר ולשני ההורים משכורות נאות המספיקות לצרכי הילדות, אין צורך במזונות קבועים וכל צד יישא בהוצאות עבור הילדות כאשר הן אצלו.

העדר קביעת חיוב האב במזונות

פסק דינו של כב' השופט יהורם שקד תמ"ש 49165-10-10, מחודש אוגוסט 2013 הוא פסק דין מנומק אשר סופו בהעדר קביעת חיוב האב במזונות ילדיו בעת שקיימת משמורת משותפת.

מאחר ופסק דין זה הוא האחרון והעכשווי בו הוחל עקרון השיוויון וניתן משמעות לעניין המשמורת המשותפת בנוגע לקביעת המזונות, חשוב לציין את הנסיבות הספציפיות של המקרה וכן קביעות חשובות העולות מפסה"ד:

• גילאי הילדים: 13 ו- 11.
• המשמורת – משמורת משותפת, הסדרי שהייה שיוויונים, או אף זמן רב יותר עם האב.
• השתכרות האם גבוהה מהשתכרות האב. האב משתכר סך של 13,282 ₪ לחודש ובהפחתת הוצאותיו האישיות וההוצאות שהינו מוציא בזמן שהילדים אצלו נותר לאב סך של 2,782 ₪ בלבד.האם משתכרת סך של 18,333 ₪ בהפחתת הוצאותיה אישיות כמו גם משכנתא (מדור) נותר לאם סך של 11,333 ₪.בהתאם ליחס בין ההכנסות הפנויות של כל הורה, ובהתאם למשמורת המשותפת וזמני השהייה, יש לחלק את הנשיאה במזונות כך שהאם תישא ב- 80% והאב יישא ב- 20%.
• ע"פ פסקי הדין שאוזכרו בפסק דין זה, נקבע כי אין חולק עוד, כי לחלוקת זמני השהות של הילד בין הוריו ישנה השפעה על אופן הנשיאה בין הוריו.
• הגם שע"פ הדין האישי, חייב אב לשאת לבדו בצרכיו ההכרחיים של קטין עד גיל 15 שנים, אין הדין האישי מטיל חובה על האב לשלם לידי האם עבור צרכים אלו!
• תוצאות פסה"ד: בשים לב לסכום הזעום שעל האב להעביר לאם (20%) ובשים לב שבפועל הילדים שוהים אצל האב למעלה ממחצית הזמן נקבע כי אין לחייב את האב להעביר לאם תשלום כלשהוא וכי על שני ההורים להמשיך לפעול לטובת ילדיהם ולשאת באופן ישיר בכל הוצאות הילדים בחלקים שווים ביניהם.
• החשיבות של פסה"ד בהקשר של משמורת משותפת או זמני שהות שווים וכיצד אלו משפיעים על קביעת מזונות הינה כי לא נותר עוד מחלוקת בדבר הסוגיה (אשר היום נראית ברורה מאליה אולם לא כך היה עד לפני שנים ספורות וודאי שלפני עידן ועדת שניט וועדת שיפמן) כי כאשר הילד נמצא אצל ההורה ההורה מוציא עליו כספים וכאמור בפסה"ד:

"כאשר הילד ניזון אצל אחד מהוריו, הרי שאותו הורה הוא הנושא בעלותו של המזון, ובאותה העת לא אוכל הילד על שולחנו של ההורה השני. כך כאשר הילד נמצא אצל מי מהוריו ואותו הורה מממן עבורו רכישת ביגוד או ציוד לביה"ס, הרי שאותו הורה הוא הנושא בעלות אותה הרכישה, בעוד להורה השני אין הוצאה כספית בגין אותה רכישה"

• נראה ברור מאליו? ובכן כך לא היו הדברים בעבר ואנו עדים בהחלט לתמורות בפסקי הדין תוך החלת עקרון השיוויון הן בסוגיית המשמורת או הסדרי שהייה והן בסוגיית המזונות.
• אנו עדים לכך כי על אף שהמלצות ועדת שניט וועדת שיפמן לא קיבלו מענה בחקיקה הרי שעדיין בהלכות הפסוקות ניתן מקום ראוי, נכון ומאוזן להמלצות אלו ובהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.

לחצו כאן לקבלת ייעוץ משפטי אישי