תפריט
מאמר זה אינו יכול להוות תחליף לפרקטיקה, אולם בא נתחיל עם מעט תשובות עבורכם;
במאמר המורחב הבא;
חשוב לציין כי ישנם דברים שהשתיקה יפה להם, בטח באינטרנט, אם אחשוף בפניכם את כל סודותינו כאן, לא נוכל לעשות שימוש בכלים שלנו, ולהוביל אתכם להצלחות משפטיות ובעיקר להוביל אתכם לסיום פרק הנישואין בהסכם גירושין כולל, מקיף ומטיב עבורכם! ולא פחות עבור הצד השני!
מתלבטים לגביי זכויותיכם? מצבכם המשפטי? קבעו פגישת ייעוץ עם עוה"ד מאיר וקבלו הכוונה מדויקת.
נותרתם עם שאלה שלא קיבלה מענה?
פנו אלינו ונשמח לעמוד לרשותך!
טקס הנישואין כולל מספר אלמנטים טקסיים מאוד, אשר מלווים את העם היהודי שנים רבות. בין הטקסים, ישנו השלב שבמסגרתו הבעל לעתיד חותם על כתובה, אשר במסגרתה הוא מתחייב לפצות את האישה בסכום כספי מסוים שישולם לה במקרה של גירושין. במילים אחרות, הבעל חותם על חוזה משפטי לכל דבר ועניין כלפי האישה. המשמעות היא כי ביום פקודה, הבעל עשוי למלא אחר הוראות החוזה ואז לפצות את האישה. לחוזה המתואר, קוראים "כתובה".
הבעיה באותן סיטואציות שבהן הגבר בעצם "מתחייב" לפצות את האישה במסגרת כתובה, מתגלה במקרים שבהם הבעל כותב בכתובה סכום כספי גבוה מאוד ואז, שנים רבות לאחר מכן, הוא מוצא את עצמו מחויב בסכום זה וזו רק בעיה אחת,לדין הרלוונטי לכתובה, נלוות סוגיות רבות לרבות אובדן זכאות לכתובה לנשים מסויימות בתנאים מסויימים, איך מחייבים בכתובה, מהי תביעת כתובה ולאן ניתן להגישה?,
הגנה על הזכויות שלך מתחילה כאן! קבע/י פגישת ייעוץ עם עוה"ד מאיר ותתחיל/י לפעול נכון.
בתחילה, נסביר מהו הליך גירושין, שכן הכתובה היא בעצם נגזרת של הליך הגירושין. בהתאמה, נסביר בקצרה מה כולל הליך גירושין. לאחר כל אלו, נסביר מהי כתובה, למי שמורה הסמכות לעסוק בתביעות כתובה, כיצד מורכבת הכתובה וכן האם ישנם מקרים שבהם אישה יכולה לאבד את זכאותה לכתובה. על כל זאת, נכתוב, לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם הגולשים והגולשות, כדלקמן.
לפני שנתחיל, נבקש להעיר כי המאמר שלהלן הוא מאמר כללי ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך מומלץ לפנות למשרדנו לשם קבלת ייעוץ פרטני.
העתיד שלך חשוב – קבל ייעוץ משפטי מותאם אישית, קבע פגישה עם עוה"ד מאיר עוד היום.
הכתובה כלולה בהליך אחד כולל, הנקרא הליך גירושין. הליך גירושין, מאגד את כל ההליכים הנדרשים מבני זוג המבקשים להתגרש וגם להיפרד באופן סופי בכל ההיבטים. קודם כל, הליך גירושין כולל את הגירושין לגופם. במדינת ישראל, ענייני גירושין ונישואין מוסדרים בהתאם לדין הדתי – עברי, במידה וזה חל על בני הזוג. כלומר, בני זוג יהודים יתחתנו ויתגרשו בהתאם להוראותיו של הדין הדתי – אישי (שבמסגרתו כלולים דיני הכתובה, שבהם נעסוק בהמשך). יתרה מכך, חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג – 1953 קובע כי נישואין וגירושין בין יהודים, ייערכו על פי דין תורה.
דהיינו, כאשר אדם מבקש להתגרש, יהיה עליו להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני. תביעת גירושין בבית הדין הרבני היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין. על מבקש הגירושין לפרט בכתב התביעה את מלוא העובדות הרלוונטיות המצביעות על קיומה של עילת גירושין. בנוסף, עליו לצרף לכתב התביעה את תעודת הנישואין וכן את פרטי ילדיהם המשותפים של בני הזוג. החשוב מכך הוא, כי על מבקש הגירושין להוכיח את קיומה של עילת הגירושין. עילות גירושין אינן קבועות בחוקי הכנסת, אלא בדין הדתי. עילות גירושין הן למשל – עילת בגידה (כלומר – אישה אשר מקיימת יחסי אישות עם
גבר אחר בעת שהיא נשואה), פגם גופני שמונע מבני הזוג לקיים יחסי אישות, אלימות בין בני הזוג ועוד. ללמדנו, שכאשר מבקשים גירושין ומוגש כתב תביעה לגירושין בבית הדין הרבני, אזי יש להוכיח עילת גירושין.
ככל ששני הצדדים מסכימים להתגרש אזי אין כלל צורך בהגשת תביעה ו/אוב הכוחת עילת גירושין, הבעייתיות מתחילה כאשר צד אחד מסרב לתת את הגט (הבעל) או צד המסרב לקבל את הגט (האישה) שאז הצד החפץ בגירושין, נדרש להגיש כתב תביעה לגירושין ולהוכיח במסגרת תביעת הגירושין – עילת גירושין.
לאחר הגשת כתב התביעה לגירושין, וככל שהצד השני מתנגד לגירושין תביעת הגירושין תברר בבית הדין הרבני מן ההתחלה ועד הסוף. במידה ובין בני הזוג יש הסכמה לגירושין, אזי עליהם להגיש תביעה לאישור הסכם גירושין, כלומר טקס הגט אכן יתקיים אולם בתי הדין הרבניים נוהגים לבקש מבני הזוג להגיע להסכם גירושין בעת שהם אצלם מבקשים להתגרש בהסכמה. במקרה של הסכמה לגירושין לא תידון תביעת הגירושין אלא שהגירושין יאושרו. נעיר כי הליך גירושין כולל מספר הליכים נוספים שיש לבצע, לשם פרידה סופית ואמתית בין בני הזוג, כפי שנסביר להלן.
כאמור, על מנת להתגרש סופית ולמעשה להיפרד, על בני הזוג לפעול בעוד מספר מישורים. כך לדוגמא, על מנת להיפרד, על בני הזוג להסדיר את חלוקת הרכוש המשותף שלהם. זאת ועוד, על מנת להתגרש, על בני הזוג להסדיר את סוגיית המשמורת, כלומר – מי מהם ישמש בתור משמורן ומי ייהנה מזמני שהות (הסדרי ראיה) לטובת ילדיהם. בנוסף, על בני הזוג להכריע בסוגיית המזונות, כלומר – מה יהיה גובה המזונות שישולם, מכוח הדין הדתי – אישי. על כל אלו – בחלק שלהלן.
חלוקת רכוש בין בני זוג
בעת גירושין, עולה השאלה כיצד יחולק הרכוש המשותף של בני הזוג. החוק הרלוונטי העוסק בסוגיית הרכוש המשותף של בני הזוג, נקרא חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"). החוק הזה קובע כי בעת גירושין, יחולק הרכוש המשותף של בני הזוג באופן שווה. דהיינו, כלל הרכוש המשותף של בני הזוג, יחולק ביניהם שווה בשווה, אך השאלה העולה במקרים כאלו היא מה מוגדר רכוש משותף. התשובה לשאלה מוזכרת בחוק יחסי ממון, הקובע כי כל סוג של רכוש, ייחשב בתור רכוש משותף שיחולק בין בני הזוג, מלבד סוגי הרכוש הבאים – קצבת נכות, קצבת אלמנות, קצבת זקנה, רכוש שקיבל אחד מבני הזוג במתנה לפני הגירושין וכן רכוש שהיה שייך לאחד מבני הזוג, לפני הנישואין. כלומר, רכוש משותף ייחשב בתור – נכסים, מניות, פנסיות וכל סוג של רכוש, מלבד הרכוש שהזכרנו לעיל.
אומנם חוק יחסי ממון קובע כלל של חלוקת רכוש שווה. אך בני הזוג רשאים לחלוק על ברירת המחדל הקבועה בחוק יחסי ממון, בדרך מאוד פשוטה – עריכת הסכם ממון. כלומר, הסכם ממון הוא הסכם שבמסגרתו בני הזוג מכריעים בעצמם כיצד יחולק הרכוש המשותף שלהם ביום פקודה. עם זאת, על הסכם ממון להיות מאושר בפני בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני
משמורת ילדים
הנושא החשוב ביותר שבני הזוג צריכים להסדיר בעת גירושין, הוא סוגיית משמורת הילדים. משמורת היא הזכות המוקנית לאחד ההורים להיות אחראי באופן שוטף על גידול הילדים. אומנם הורה אחד מוכרז בתור משמורן בלעדי, אך ההורה השני נהנה מזמני שהות (הסדרי ראיה) – כל זאת כאשר לא נקבעת משמורת משותפת. זמני שהות (הסדרי ראיה) הם כינוי לימים ספורים במהלך השבוע, שבהם ההורה הלא משמורן מבלה עם ילדיו ודואג לצרכיהם, על כל המשתמע מכך – כאמור, כל זאת כאשר לא נקבעת משמורת משותפת שאז הדברים הם שונים
הורים שנמצאים בהליך גירושין, יכולים לקיים הסדר משמורת ולאשר אותו בפני ערכאה משפטית (דהיינו – בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני). מנגד, במידה ואין בין ההורים הסכמה לגבי הסדרת המשמורת, הם עשויים לנהל הליך משפטי. במסגרת הליך משפטי, בית המשפט יכריע לגבי סוגיית המשמורת בהתאם לעיקרון טובת הילד. לחילופין, הורים יכולים לקיים משמורת משותפת, שמשמעותה היא משמורת שווה ביניהם מבחינת זמנים. נעיר גם כי בית המשפט יכול להכריע בעצמו שההורים יקיימו משמורת משותפת, אם מצא כי משמורת זו תהיה לטובת הילד.
מזונות ילדים
נושא נוסף ומהותי שבני זוג צריכים להסדיר בעת גירושין, הוא סוגיית מזונות הילדים. מזונות הם תשלום חודשי קבוע שבו נושא האב לטובת כלכלת ילדיו. החובה לשאת במזונות היא חובה מוחלטת המוטלת על האב מכוח הדין הדתי – אישי. תכלית המזונות היא להבטיח לילדים קיום כלכלי הולם ולמנוע מהם מחסור. ככלל, מזונות ילדים מחולקים לשתי קטגוריות. הקטגוריה האחת היא מזונות מדין חובה והקטגוריה השנייה היא מזונות מדין צדקה.
כלומר, עד הגעת ילדי האב לגיל 6, האב חייב במזונות מדין חובה, כאשר ההוצאות הנדרשות לגידול הילדים עד גיל זה, מוגדרות בתור הוצאות בסיסיות ולכן כל ההוצאות עד לגיל זה, נכנסות לקטגוריה של מזונות מדין חובה. לאחר גיל 6, האב חייב במזונות מדין חובה בכל הנוגע להוצאות הבסיסיות הנדרשות לגידול הילדים. אך מנגד, בכל הנוגע להוצאות הלא בסיסיות, חייב האב במזונות מדין צדקה. ההבדל בין מזונות מדין חובה לצדקה, הוא כי אב חייב במזונות מדין חובה באופן מוחלט ואילו מזונות מדין צדקה מוטלות על האב בהתאם לגובה ההכנסה שלו ויכולת השתכרותו וכן בהתאם ליכולת ההשתכרות של האם. זאת באופן כללי ומבלי להיכנס למקרים בנסיבות מסוימות המטילים חובת מזונות שווה בין ההורים בתנאים מסוימים ובהתאם להלכה הפסוקה החדשה של בית המשפט העליון.
ענייני מזונות ילדים נדונים בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, מאחר ולשתי הערכאות יש סמכות מקבילה לעסוק בתחום זה.
עד לשלב הזה, הסברנו באופן כללי מהו הליך גירושין ומה כולל הליך גירושין. הסיבה לכך היא כי ברצוננו להציג בסיס רחב למונח כתובה. למעשה, כתובה היא נגזרת אחת מהליך הגירושין. מדובר בהליך פחות שכיח משאר ההליכים שאותם סקרנו. עתה, נסביר מהי כתובה, מה חשוב לדעת על כתובה וכן מהי תביעת כתובה, כדלקמן:
כתובה היא בעצם סוג של חוזה, או אם נרצה – שטר קניין, למרות שמדובר במונח מאוד ארכאי כאשר מדובר בבני אדם. הכתובה היא בעצם שטר קניין שבמסגרתו הבעל מתחייב לפצות את האישה בעת גירושין, או אם נרצה: במקרה שבו הוא מגרש את האישה מביתו. התשלום של הכתובה הוא תשלום שעתיד לסייע לאישה "לעמוד על הרגליים" לאחר הגירושין ולא להותיר אותה ללא דבר. כתובה היא כאמור שטר,
שטר קניין אומנם, אך עדיין שטר. בתור שטר, מדובר למעשה בהתחייבות של הבעל כלפי אשתו לעתיד. כפי שגם תיארנו, יש פגם מסוים בייחוס האישה לשטר קניין, אך מצד שני צריך גם לציין בגילוי לב, שלכתובה יש תכלית ראויה במקרים המתאימים והיא: להבטיח לאישה קיום כלכלי, בצורת סכום כספי במקרה של גירושין. מנגד, הכתובה היא גם סוג של חוזה, שכן במידה ובני הזוג חיים יחדיו ומקיימים את חיי הנישואין, הרי שאין כל צורך בהתחייבות הבעל. מצד שני, במידה וחוזה הכתובה מופר, אזי על הבעל לשאת בפיצוי. למען הסר ספק, בעת גירושין, האישה רשאית לממש את הכתובה והיא יכולה לעשות כן באמצעות תביעת כתובה. נסביר על כך בחלק הבא.
כתובה מורכבת משלושה חלקים: החלק הראשון הוא בעצם הכתובה עצמה. במסגרת הכתובה יש לציין את סכום הפיצוי שבו יישא הבעל במקרה של גירושין מאשתו, או חלילה במקרה של מוות. קיים סכום סף שהבעל חייב לציין במסגרת הכתובה, דהיינו – סכום מינימאלי.
החלק השני בכתובה, הוא התוספת של הכתובה. במסגרת התוספת הבעל רשאי להוסיף כל סכום שיחפוץ, מעבר לסכום המינימאלי הקבוע בכתובה, בחלק הראשון כאמור.
החלק השלישי בכתובה, הוא הנדוניה, בחלק זה מצוין טיב וסוג הרכוש אשר מגיע לנישואין על ידי האישה או משפחתה (כפי שגם היה נהוג בעת העתיקה). במקביל, בעת גירושין, מוטלת על הבעל החובה להחזיר לאישה את הנדוניה וזאת ללא קשר ובנפרד מחובתו לפצות אותה בהתאם לכתובה ולתוספת של הכתובה.
מתלבטים לגבי הצעד הבא? קבעו פגישת ייעוץ עם עוה"ד מאיר וקבלו הכוונה מקצועית ורגשית להמשך הדרך.
תופעה שאנו, בתור עורכי דין למשפחה, עדים לה, היא סיטואציה כזו – בני זוג מתחתנים באהבה רבה ובאושר. כדי להרשים את האישה ואת משפחתה ומתוך הנחה מסוימת ומוטעית שאולי הכתובה "היא רק נייר" ולא מעבר, בעלים כותבים סכומים מוגזמים וקיצוניים במסגרת הכתובה.
הקושי הגדול במקרים הללו הוא, כי הסכומים הגבוהים בכתובה, הם סכומים שביום פקודה – הבעל עשוי להיות חייב בהם. זאת ועוד: סכומים הקבועים בכתובה, צמודים למדד המחירים לצרכן, מה שעשוי להגדיל משמעותית את סכום הכתובה, במידה והגירושין מתרחשים מספר שנים רב לאחר הנישואין.
בכל הנוגע לתביעות כתובה, הכלל הוא כי תביעת כתובה היא בעצם תביעת חוב. לכן, כאשר מוגשת תביעה זו, על הבעל מוטל הנטל להראות כי אין הוא חייב בסכום הפסוק
(ראה – תיק מס' 8888-64-1 (רבני אזורי) פלונית נ' פלוני, נתניה, פורסם באתר אוצר המשפט) ולמעשה חזקה על האישה כי הינה זכאית לכתובתה, אלא אם הוכיח הבעל אחרת – זהו נטל כבד המוטל על הבעל.
במקביל, גם כאשר קבוע בכתובה סכום קיצוני, על הבעל לשאת בו, למרות שקיימת פסיקה שקובעת כי יש להפחית את סכום הכתובה במקרים מיוחדים, שבהם סכום הכתובה אינו פרופורציונלי. כך למשל, במקרה שבו סכום הכתובה כלל סכום פיצוי בשיעור של מיליון שקלים, נקבע על ידי בית הדין הרבני כי יש להפחית את הסכום (תיק מס' 286064/2 (רבני אזורי) פלוני נ' פלונית, נתניה, פורסם באתר אוצר המשפט, 11.07.10). לכן, לכתובה יש משמעות כספית אופרטיבית תביעת כתובה בבית הדין הרבני:
תביעת כתובה היא תביעה העוסקת בענייני נישואין וגירושין. אי לכך, הסמכות הבלעדית לעסוק בתביעות כתובה, שמורה לבית הדין הרבני בלבד. תביעת כתובה היא תביעה משפטית, כלומר – יש להגיש כתב תביעה, לפרט את עילת התביעה וכן לצרף את הכתובה המקורית, למרות שגם צילום יהיה קביל. הצד השני יהיה רשאי להתנגד למימוש הכתובה ולהעלות טענות הגנה שונות (על המקרים שבהם אישה תאבד את זכאותה לכתובה, נרחיב בהמשך). עם זאת, תביעת כתובה – לא רק שהיא תביעה משפטית לכל דבר ועניין, היא גם תביעה שעשויה להיות מורכבת למדי במקרים מסוימים (לגבי הסיבה לגירושין וכן בזכאותה של האישה לפיצויים מכוח הכתובה). כך יפים דבריו של בית המשפט העליון: "הפסיקה נתנה פירוש רחב למונח "ענייני נישואין" המופיע בסימן 51(1) לדבר המלך במועצתו בסעיף 1 לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים, ככולל את מכלול הזכויות והחובות הנובעות ממעמד הנישואין, לרבות הזכויות והחובות הממוניות כלומר, כל תביעה כספית הנובעת ממעמד הנישואין, לרבות תביעת הכתובה, נכללת בגדרי הביטוי "ענייני נישואין". על כן, עניין תביעת הכתובה הנו באופן מהותי בסמכותו של בית הדין הרבני" (בג"ץ 9858/07 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול).
כפי שציינו בקצרה, ישנם מקרים שבהם האישה עשויה לאבד את זכאותה לכתובה. הבה נציג מספר מקרים כאלו, אך נעיר כי אין מדובר ברשימה מלאה:
בגידה – בגידה היא בעצם סיטואציה שבה האישה "זנתה תחת בעלה". דהיינו – כאשר אשת איש (אישה נשואה) מקיימת יחסי מין עם גבר אחר, הרי שאישה כזו מוגדרת בתור אישה שזנתה. אישה שבגדה בבעלה לא תהיה זכאית לכתובתה ואף תוכל לאבד את זכאותה למזונותיה שלה (לא למזונות ילדיה). יותר מכך, אישה שזנתה תחת בעלה והביאה ילדים מגבר אחר, ילדיה יוכרו בתור ממזרים (כלומר – ממזר לפי ההלכה הוא פסול חיתון לדורות). דוגמא למקרה של בגידה ואובדן כתובה, ניתן למצוא במסגרת תיק מס' 5904-21-1 (רבני אזורי), פלוני נ' פלונית, תל אביב, פורסם באתר אוצר המשפט, 17.07.00.
אישה העוברת על דת יהודית – במקרה שבו אישה גורמת לבעלה לעבור על מצוות דת, היא עשויה להיות מוכרת על פי בית הדין הרבני, בתור עוברת על דת יהודית. גם במקרים כאלו, עשויה האישה לאבד את זכאותה לכתובה. גם במקרים שבהם האישה
נוהגת בגסות או בחוסר כבוד כלפי בעלה, היא עשויה להיות מוכרת בתור אישה העוברת על דת (ראה: תיק מס' 812600/1 (רבני גדול) פלוני נ' פלונית, ירושלים, פורסם באתר אוצר המשפט, 02.08.10, ראה גם – תיק מס' 562399/10 (רבני אזורי) פלונית נ' פלוני, פורסם באתר אוצר המשפט).
מעשה כיעור – מעשה כיעור מצד האישה, גם הוא עשוי להביא לכך שהאישה לא תהיה זכאית לכתובתה. מעשה כיעור הוא התנהגות לא הולמת של האישה כלפי חוץ. למשל, אישה שמתרועעת עם גבר אחר שאינו בעלה, לכאורה מבצעת מעשה כיעור.
"כפל זכויות" – הרבה פעמים כאשר זוג מצוי בהליך גירושין, הזוג דן במקביל גם בכתובה וגם בתביעה הרכושית, למשרדנו מספר הצלחות מסחררות בטענה זו של "כפל זכויות" המשמעות היא שאישה לא יכולה לקבל גם מהרכוש, גם יותר ממה שמגיע לה על פי חוק יחסי ממון וגם את הכתובה בשפה הפשוטה זה נקרא "כפל מבצעים" – שבתי הדין בארץ אינם מאפשרים ושוללים כתובה של אישה בגין טענה זו.
כתובה היא שטר קניין וכמו כל שטר קניין, היא עשויה לזכות את האוחז בשטר (האישה) בסכום הכספי הנקוב בכתובה. בניגוד לסברה רווחת, כתובה היא מסמך בר מימוש ובעת גירושין עשוי הבעל להיות חייב לאישה סכום כספי גבוה. לכן, עמדתנו והמלצתנו היא: תמיד להימנע מלציין סכום כספי גבוה מידי במסגרת הכתובה. מעבר לכך, במידה ואת מעוניינת בהגשת תביעת כתובה, או לחלופין במידה והוגשה נגדך תביעת כתובה, כדאי מאוד לפנות לעורך דין גירושין בעל ניסיון.
רוצים לדעת איך מנהלים מו"מ מתוחכם ומגיעים להסכם גירושין שמשיג לך יותר?
רוצים גם אתם לדעת את הסודות ולהתגרש במינימום זמן ונזק נפשי ומקסימום שיבעות רצון?
רוצים להיות חלק בסטיסטיקה של אחוזי ההצלחה הגבוהים של משרדינו?
מוזמנים להיכנס לסדרת הסרטונים הקצרה, שתעשה לכם סדר
השאירו מייל… וישלח אלייכם במיידית
אם עדיין נותרו שאלות, דאגות, חששות אל תדאגו אצלנו כל התשובות הפתרון בידיעתנו ובידנו – בהתחייבות!
