כללי האצבע שמגדילים את סיכויי הצלחה
איזה הליכים כולל עולם דיני מהמשפחה, ואיך אפשר להפיק את המקסימום בכל אחד מהם? ריכזנו עבורך כללי אצבע וטיפים חשובים להתנהלות נכונה בתיקים ובנושאים שונים בדיני משפחה.
על איזה כללי אצבע נדבר?
- מהו "מירוץ סמכויות" ואיך הוא יכול להקנות לך יתרון, עוד לפני שמתחילים הדיונים בתיק הגירושין?
- איך מונעים מבן או בת הזוג להעלים נכסים במסגרת הליך גירושין?
- הגשת בקשה לבית המשפט לענייני משפחה בצורה נכונה.
- איך מתמודדים עם סרבנות גט?
- איך מונעים פגיעה בילדים בתביעות הנוגעות להחזקת קטינים (משמורת)?
- מה עושים כשהצד השני לא משלם מזונות שנפסקו?
- איזה ראיות יכולות לסייע בניהול סכסוך ירושה?
- איך אפשר לייעל את תהליך הגירושין, ולחסוך זמן, כסף וכאבי לב?
- איך מסיימים את פרק הנישואין בהסכם גירושין בלי לוותר על הזכויות?
כללי אצבע אלו יאפשרו לך להתנהל בצורה נכונה שתחסוך זמן וכסף בניהול תיק משפחה.
שווה קריאה.
איך מנהלים תיק משפחה
דיני המשפחה מורכבים ממספר סוגים של הליכים משפטיים: ישנם הליכים המתייחסים להליכי גירושין, שבהם נדרשת לדעתי גישה הנותנת דגש שווה גם למורכבות הרגשית המאפיינת הליכי גירושין ושבה מצוי כל אדם בהליך גירושין, וזאת לצד המורכבות המשפטית והייחודית לדיני משפחה.
בנוסף להליכי הגירושין, דיני משפחה עוסקים אף בחטיפת ילדים, אשר בהם, בשל אופי ההליך, נדרשת גישת עבודה מהירה! וידע רב בחקיקה ובעיקר בפסיקה בתחום זה וגם בקיאות בשפה האנגלית.
ישנם הליכים נוספים המהווים חלק בלתי נפרד מדיני המשפחה ואלו הם נושאי הירושות והצוואות, שבהם ההליך שונה בהרבה מהליכי גירושין. במסגרת התנגדות לצוואה נדרשת יכולת עוה"ד בין היתר להיפוך נטל הראייה על הצד השני וכיו"ב טקטיקות משפטיות שיובילו לניצחון משפטי.
המסקנה היא – שתחום דיני המשפחה הוא תחום מורכב מאוד, שדורש מעורכי הדין משפחה יכולת משפטית חדה, בד בבד עם יכולת הכלה גבוהה ואמפטיה.
במאמר שלהלן נציג חלק מההליכים, בהם עוסקים דיני המשפחה בישראל. לצד כל הליך מההליכים, נציג מספר טיפים, שיוכלו לסייע לכל אדם המנהל הליך משפטי בתחום דיני המשפחה ומעוניין באסטרטגיה משפטית מנצחת, כדלקמן:
ניהול תיק גירושין בבית הדין הרבני
ניהול תיקי גירושין הם הנפוצים ביותר בתחום דיני המשפחה. נסביר להלן:
בישראל גירושין ונישואין נערכים על פי הדין הדתי-אישי שחל על בני הזוג, בין אם מדובר ביהודים, במוסלמים או בנוצרים. כפועל יוצא, קיימים בישראל בתי דין דתיים, כמו בתי הדין השרעים (הדנים בענייני גירושין ונישואין, מכוח השריעה האסלמית) וכן בתי דין רבניים (הדנים בענייני נישואין וגירושין, מכוח ההלכה היהודית).
חוק בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג, קובע: בישראל, נישואין וגירושין יהיו רק בסמכותו של בית הדין הרבני. מכאן, שתביעת גירושין יש להגיש לבית הדין הרבני בלבד. בד בבד, ענייני נישואין וגירושין כוללים גם תביעות לשלום בית (כפי שיוסבר בהמשך), תביעות כתובה וכן תביעות למזונות, רכוש והחזקת קטינים בדרך הנכונה והמתאימה להגשה חשוב לציין כי לא כל תביעת מזונות, החזקת קטינים או רכוש תתקבל בבית הדין הרבני ויש לדעת איך להגישה נכון על מנת שבית הדין יקנה סמכות לדון בעניינים אלו.
בישראל יש מספר בתי דין רבניים אזורים ומעליהם יש ערכאת ערעור, הנקראת "בית הדין הרבני הגדול". תיקי גירושין בבית הדין הרבני מתנהלים בפני הרכב של שלושה דיינים.
במקביל לבית הדין הרבני, ישנה ערכאה משפטית נוספת, הנקראת "בית המשפט לענייני משפחה". ערכאה זו הוקמה מכוח חוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ו-1996. בבית משפט זה מכהנים שופטים, בעלי הסמכה בתחום דיני המשפחה. למעשה, לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לדון בכל תביעה בתחום המשפחה, למעט בתחום הנישואין והגירושין. לדוגמא: תביעות למזונות קטינים ואישה, תביעות לחלוקת רכוש: נדל"ן, מניות, אופציות, הערכת שווי עסק, מוניטין ועוד, תביעות להתרת נישואין, תביעות כספיות בין בני זוג, ענייני ירושה, תביעות לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג (התשל"ג-1973) ועוד. יודגש, כי בן משפחה, לפי חוק בית משפט לענייני משפחה, מוגדר בתור הורה וילד – לרבות מאומץ, סב, בן זוג וכן ידוע בציבור.
מכאן, לאור קיומן של שתי ערכאות שיפוט, נוצר לא פעם "מירוץ סמכויות" בין בני זוג. לאמור, לעיתים בן זוג אחד מבקש להגיש תביעת גירושין, שכרוכים בה ענייני החזקת ילדים מזונות ורכוש – בשל יתרון שעשוי המהלך להקנות לו. בד בבד, ייתכן שבן הזוג השני לא ירצה לנהל את תביעת הרכוש בבית הדין הרבני (שהוא בעל סמכות לדון בעניינים שלא נוגעים ישירות בנישואין וגירושין, רק אם מוגשת תביעה "כרוכה"), אלא בבית המשפט לענייני משפחה. לכן, לא אחת, מקרים כאלו מצריכים הליכים מורכבים, שכל תכליתם היא שאלת "הסמכות" – עוד בטרם התנהל או החל להתנהל הליך הגירושין הפורמאלי.
למשרדה של עורכת דין לוסי מאיר יש הצלחות מוכחות בשטח ורבות בתחום של "מאבק סמכויות" וקביעת ערכאת השיפוטית הטובה עבור הלקוח שלה. הדבר דורש ידע, מיומנו, ניסיון ומהירות עבודה!.
זאת ועוד: במקרים רבים, הליכי גירושין נמשכים זמן רב, משום שתביעת גירושין היא תביעה לכל דבר ועניין. לא בנקל בתי הדין הרבניים מעניקים פסק דין המורה על גירושין. נדגיש גם, כי גירושין צריכים להיעשות מכוח "עילת גירושין", בהתאם לדין העברי. דהיינו, כדי להתגרש וככל שאין הסכמה בין הצדדים על גירושין, אזי הצד החפץ בגירושין יצטרך להוכיח שקיימת עילה להתגרש, כגון בגידה, מעשה כיעור, מום מוסתר, סירוב לקיים יחסי מין, סירוב הבעל לפרנס את האישה, אלימות מצד הבעל ועוד.
מנגד, תביעת גירושין יכולה גם להיות קלה, כאשר יש בין בני הזוג הסכמה לגירושין. במקרה כזה, כל מה שיש לעשות, הוא להגיש תביעה לגירושין מוסכמים, לשלם אגרה ולהמתין לדיון. במסגרת הדיון יינתן פסק דין לגירושין. כמובן שבמקרה של הסכמה, ההליך יעיל, מהיר ואף זול יותר.
להלן מספר טיפים כיצד כדאי לנהל הליך גירושין:
- ייעוץ משפטי: לפני הגשת בקשה לגירושין בבית משפט לענייני משפחה חשוב לדעת כי הליכי גירושין לבדם (לפני שדנו בענייני מזונות והחזקת קטינים) הם הליכים מורכבים מאוד. רצוי מאוד(!), לפני כל מהלך, לפני כל מעשה או פעולה או אמירה לצד השני, לדעת מהן זכויותייך ומהן חובותייך, מה משמעות המעשה או הפעולה או האמירה שבכוונתך לעשות או לומר לצד השני, לכן, הדבר הראשון שיש לעשות, הוא להימנע משיח בטרם התייעצתם ולפנות לעורך דין משפחה, לקבוע פגישת ייעוץ. במסגרתה תקבלו ידע על זכויותייך, חובותייך והכיצד נכון עבורך, על פי נסיבות המקרה שלך, לפעול משפטית.
- לא תמיד נכון להגיש תביעה כרוכה, גברים – לא תמיד נכון "לרוץ" לבית הדין הרבני, נשים – לא תמיד נכון להגיש תביעות בבית משפט לענייני משפחה דווקא: אומנם, אפשר להגיש תביעת גירושין הכורכת את עיקר נושאי הגירושין: מזונות, החזקת ילדים ואף תביעות רכוש – ומה עם הכתובה שחתמת עליה גבוהה?? או שהרכוש רשום רק על שם הבעל?? יש לאלו השלכות.
יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו, ורק לאחר ידיעת הנסיבות להתוות דרך ואסטרטגיה הנכונה לפי הנסיבות וגם לפי אופיו של הלקוח, גם כאן, סוף מעשה במחשבה תחילה, רצוי מאוד ומומלץ ביותר, להתייעץ עם עורך הדין העוסק בתחום באופן ייחודי טרם עשיית כל מעשה או פעולה.
- לפנות להליך מו"מ משפטי: מהרגע שאתם נכנסים לאולם בית המשפט או בית הדין השליטה נלקחת מהידיים שלכם. האם תרצו שמי שיכתיב את העתיד שלכם, את הגורל הכלכלי שלכם וגורל ילדיכם יהיה שופט, שופטת או דיינים? בניהול מו"מ משפטי לגירושין, השליטה נותרת בידיים שלכם וכשעורכת הדין שלכם מחזיקה בהגה היא תנווט את הדרך לטובת הסכם שישרת את האינטרסים שלכם, זה לא אומר לרמוס את הצד השני אבל זה לא אומר להתפשר על הזכויות המגיעות לכם כמו שקורה הרבה בגישור. חבל. אפשר גם לסיים יפה, בהסכם, בזמן קצת וגם לא להתפשר או לוותר על זכויות. כמובן שצריך עורך דין מיומן בניהול משא ומתן בהליכי גירושין.
ניהול תביעת שלום בית
תביעה לשלום בית היא תביעה, שתכליתה להביא לכך שבני הזוג ימשיכו לקיים יחסיים זוגיים ולמעשה, לחייב את אחד מבני הזוג להמשיך ולקיים את הקשר. תביעה לשלום בית מוגשת לבית הדין הרבני, שכן זו תביעה שנגזרת מהמונח "נישואין וגירושין". לכן, רק לבית הדין הרבני יש סמכות לדון בתביעות אלו. במסגרת הגשת התביעה, יש להצהיר כי המבקש רוצה לקיים מערכת יחסים עם בן או בת הזוג. מנגד, ככל שהצד השני מתנגד לכך, עליו להסביר ולהוכיח זאת במסגרת ניהול ההליך. לאחר מכן, בית הדין הרבני יבחן היטב, האם התביעה לשלום בית היא אכן כנה. זאת, משום שבמקרים רבים, מוגשות תביעות שאין בהן באמת רצון אמיתי לשלום בית, אלא רק רצון למשוך את הזמן עד לגירושין עצמם או לזכות בהטבות כספיות או רכושיות.
להלן מספר טיפים – כיצד לנהל תביעת שלום בית:
- להציג אסמכתאות למצבו הקשה של הקשר: אם אתם משוכנעים שבן או בת הזוג מבקשים לקיים שלום בית כדי לעכב הליכים או כדי ליצור יתרון לא ראוי, מוטלת עליכם חובת ההוכחה. לכן, בדיון במסגרת התביעה, כדאי להציג את מלוא הראיות, שתוכלנה להעיד על טיב הקשר הרעוע וראיות נוספות שראוי להציג ולעמוד על רצונכם להתגרש עם עילת גירושין וראיות כאמור.
- לערער במידת הצורך: בית הדין החליט לכפות עליכם תקופה של שלום בית? כדאי לנסות להתייעץ עם עורך הדין המייצג אתכם ולבחון אפשרויות לערעור, אין ולא ניתן להותיר אדם בנישואין בכפייה.
- אם יש חשש להעלמת נכסים – לבקש צו: כאמור, לא פעם מוגשות תביעות שלום בית, כדי ליצור יתרון מסוים. לעיתים, אותו יתרון בא לידי ביטוי ברצונו של אחד מבני הזוג להעלים נכסים, בזמן שהוא מנסה כביכול לשקם את היחסים. אם יש לכם ראיה לכך, שבן או בת הזוג מתכוונים להעלים נכסים, רצוי לבקש צו, האוסר שינוי מצב קיים בנכס או נכסים מסוימים.
ניהול תביעה נגד סרבן גט
גם בתי הדין הרבניים עומדים לא פעם לפני שוקת שבורה נגד סרבני גט. אין ספק שמדובר בתופעה מכוערת ולא ראויה. אך למען הסר ספק, הבה נבהיר מהי סרבנות גט: כאשר בית הדין הרבני קובע כי על בני הזוג להתגרש, הרי שהקביעה מחייבת את הבעל לתת "גט" לאשתו או לאשה לתת גט לבעלה ולמעשה, לשחרר אותה/אותו מחיי הנישואין. יש להדגיש כי סרבנות הגט אינה רק כלפי נשים, ישנן נשים שמסרבות לתת את הגט לבעל, לאחר שבית הדין קבע שעל הצדדים להתגרש שאז מדובר באישה סרבנית גט ובבעל מסורב גט. ברגע שניתן הגט, האישה מותרת לכל אדם. אם האישה לא מקבלת גט מהבעל, הרי שלפי ההלכה היהודית, היא אסורה במגע עם גברים אחרים ויותר מכך: ככל שהיא תקיים יחסי מין עם גבר אחר, בעודה נשואה, ילדים שייוולדו לה יוכרו בתור ממזרים (כאלו שלפי ההלכה, הם אסורים במגע עם "קהל האלוהים" וכפועל יוצא, הם גם מסורבי חיתון).
במקרה של סרבנות גט – לבתי הדין הרבניים סמכות לכפות על צד מתן גט מכוח ההלכה היהודית, הקובעת "כופין אותו עד אשר אומר רוצה אני". אזי, גט שניתן לאחר כפייה נקרא "גט מעושה", כלומר, גט שניתן בכפייה ולא מרצון. אף על פי כן, בתי הדין הרבניים לא רצים לכפות מתן גט, הגם שבמהלך השנים חל שינוי בנושא. בין הסנקציות שבתי הדין הרבניים יכולים להטיל: פסילת רישיון נהיגה, מאסר מאחורי סורג ובריח, ביוש בפומבי מה שנקרא שיימינג ועוד.
יתר על כן, בשנים האחרונות החלה גם תופעה של תביעות נזיקין, נגד בעלים שמסרבים לתת גט לנשותיהם. הסיבה: סרבן גט ככל שזה הבעל למשל שמסרב – פוגע אנושות באשתו, מותיר אותה נשואה בניגוד לרצונה ולמעשה כובל אותה לשארית חייה. במסגרת תביעות נזיקין כאלו, מוטלים על סרבני הגט פיצויים משמעותיים.
להלן מספר עצות להתמודדות בניהול הליכים משפטיים נגד סרבני גט:
- להגיש בקשות חוזרות ונשנות: רצוי לא לשקוט על השמרים, דהיינו: בכל תקופה כדאי, באמצעות עו"ד משפחה, להגיש בקשות לבית הדין הרבני, רבות, תכופות, שתכליתן הטלת סנקציות על סרבן הגט.
- להגיש תביעה נזיקית: לא נכון להגיש תביעה נזיקית בכל מקרה, יש לבחון את נסיבות המקרה ספציפית ואולם בהחלט קיימת אופציה של הגשת תביעה נזיקית, שבמסגרתה מוטלים על הבעל פיצויים גבוהים, הניתנים למימוש בהוצאה לפועל. בין היתר, ניתן לגבות כך חובות באמצעות עיקול ועוד.
הליכי החזקת קטינים (בעבר נקרא: משמורת)
כאשר מדובר בבני זוג ולהם ילדים משותפים הרי שבני הזוג צריכים להסדיר היכן ישהו הילדים המשותפים, מי יישא בנטל הגידול השוטף שלהם ומה יהיו זמניי השהייה של כל אחד מההורים עם הילדים. הבה נבהיר כמה מונחים:
החזקת קטינים או אחריות הורית: מונח שמבטא את האחריות ההורית בשלב הגירושין ולאחריו. יכולים להיות עדיין מקרים שבו שהילדים נמצאים בהחזקה/משמורת של אחד ההורים, אולם אנחנו רואים עם השנים יותר ויותר מקרים בהם החזקת הקטינים הינה משותפת, אין זה אומר בהכרח שווה אבל משותפת. כאמור, בעת גירושין, נקבעת החזקת הקטינים ומי ההורה שישהה עם ילדיו במסגרת זמנים קבועים ומשתנים בין ההורים.
זמני שהות: כמה זמן נמצא כל הורה עם ילדיו, באילו ימים, שעות, מהיכן לוקחים לאן מחזיקים ועוד.
אחריות הורית משותפת: המשמעות היא ששני ההורים מצויים משמעותית בחיי הילדים, המשמעות היא כי שני ההורים אפוטרופוסים של הקטינים, מקבלים החלטות בנוגע לחיי הילדים במשותף, בהסכמה בכל הנוגע למקום מגורים, מסגרת חינוכית ועוד. בהעדר הסכמה יכריע בית המשפט המשתמשת באנשי רווחה, עובדים סוציאלים ו/או אנשי מקצוע מתחום הפסיכולוגיה, החינוך וכל מומחיות נדרשת על פי אותו מקרה.
כמובן שהיתרון הגדול ביותר לאחריות הורית משותפת, הוא העובדה ששני ההורים נהנים ממשמעותיות ונוכחות בחיי הילדים ובזמן איכות רב יותר עם ילדיהם.
אפשר להסדיר את עניין החזקת הילדים באמצעות הגשת תביעת החזקת לבית המשפט לענייני משפחה, או לבית הדין הרבני או באמצעות הסדר בין ההורים. עדיף בין ההורים. עדיף תמיד שאתם ההורים המכירים היטב את ילדיכם תקבעו את גורל ההורות שלכם בחייהם ולא שופט/ת או דיינים. מכל מקום, בכל הנוגע להחזקת קטינים, יש לקבל פסק דין מבית המשפט או בית הדין הרבני, גם כאשר קיים הסכם בין ההורים ולתת לו תוקף של פסק דין.
להלן – מספר טיפים לניהול תביעת החזקת קטינים:
- לא לערב את הילדים בסכסוך.
- להימנע מהכפשות: מומלץ לא להיגרר למלחמות בענייני החזקת קטינים בין ההורים וכפועל יוצא, לנהל קרב הכפשות. אין שום יתרון בהטלת רפש על ההורה השני, המעוניין בהורות ובנוכחות בחיי הקטינים. מה גם, שהתנהגות כזו פוגעת גם בילדים וגם במרקם היחסים בין ההורים לילדים ובמקרים מסויים דווקא ההכפשות הללו יובילו את בית המשפט או בית הדין לתת את ההאחריות ההורית המרכזת והדומיננטית יותר בידי ההורה שאינו מכפיש.
- לנהל מו"מ משפטי בנוגע לילדים: תמיד עדיף על פני הליכים בבית המשפט או בית הדין הנוגעים להחזקת הקטינים. תמיד. מי מכיר טוב יותר את הילדים שלכם? אופי ואישיות של כל אחד מהם? החוסן הנפשי של כל אחד מהם? יותר טוב מכם?. לא אף שופט, שופטת או דיינים. לכן תשאירו את השליטה בידים שלכם ותקבעו יחד את האחריות ההורית. תעזרו בעורכי דין כדי לקבע את ההסדרים בהסכם למניעת אי אילו אי הבנות בעתיד, תעזרו בעורכי דין משפחה כדי לקבוע מה קורה בחגים, חופשות, נסיעות לחו"ל, החלפת ימים ועוד שלל נושאים חשובים הקשורים בילדים ובהורות שלכם בחייהם.
- החזקת הקטינים היא עניין רגשי ואישי, הליך שכדאי לנהל באופן סולידי, נעים ומוסכם.
ניהול תיק מזונות
תכליתה של החובה לסיפוק צרכי הילדים היא לדאוג לכך שלילדים לא יהיה מחסור כלכלי. אין ספק, שמדובר בחובה סוציאלית עם בסיס מוסרי וראוי. בד בבד, הגם שהחובה לשאת במזונות היא חובה דתית, הדין הדתי-יהודי עדיין מטיל על האב חובת תשלום מזונות לילדיו, אך קיים בישראל גם בע"מ 919/15 המתייחס להכנסות שני ההורים, לזמני השהות של כל אחד מההורים עם ילדיו, וכך החובה אינה רק על האב וקיים גם חוק מזונות, המטיל חובה כללית לשאת במזונות, גם במקרים שבהם מדובר באזרחים ישראלים חסרי דת. כך שחובת המזונות מוטלת למעשה על כולם, בין אם מכוח הדין הדתי-אישי ובין אם מכוח הדין האזרחי.
כדי לקבל מזונות, אפשר כמובן להגיע להסדר בין ההורים, אך גם כאן יש לקבל אישור של בית המשפט או בית הדין הרבני להסדר בין ההורים. ככל שאין הסכמה בין ההורים אפשר וצריך כמובן להגיש תביעת מזונות ולנהל הליך משפטי. להלן מספר טיפים:
להלן מספר טיפים לניהול תיק מזונות:
- במסגרת התביעה העיקרית צריך להגיש בקשה למזונות זמניים: עם ההחלטה להגיש תביעה למזונות, רצוי וחשוב להגיש בקשה למזונות זמניים, דהיינו, מזונות שישולמו בינתיים ועד מתן פסק הדין הסופי בנוגע למזונות, משום שתביעה אורכת זמן עד לבירורה הסופי.
- לנהל מו"מ משפטי בנוגע למזונות: עורך דין מזונות שעוסק בכך יום יום שעה שעה יוכל להעריך את סכום המזונות שיש לשלם או לקבל במקרה שלכם. חבל ללכת עם זה למאבק משפטי. אפשר בהחלט להשאיר גם כאן את השליטה בידיים שלכם ולקבוע את סכום המזונות הראוי והנכון שמטרתו לספק את צרכי הילדים שלכם, במו"מ משפטי האפשרויות הן רחבות הרבה יותר מה שמשאיר אותנו יצירתיים יותר, עם כלים רבים יותר לשמור על רמת חיים, סיפוק צרכים ובמינימום מאבקים ומלחמות מיותרים. נסו תמיד ובכל נושא את דרך המו"מ המשפטי עם עורך דין גירושין מיומן ומנוסה, גם תצליחו לסיים בהסכם בפחות זמן ובתג מחיר רגשי וכספי נמוך משמעותית מהליכי בית משפט.
- פניה להוצאה לפועל: בכל הנוגע למזונות, לאחר שהמזונות הזמניים נפסקו וככל שהצד שחוייב אינו נושא במזונות ובמה שחוייב, ניתן לפנות ישירות להוצאה לפועל. קיים גם מסלול מקוצר למזונות, שמאפשר לרשות עצמה לפעול לטובת הזוכה. בד בבד, אפשר לפנות לביטוח הלאומי לשם קבלת דמי מזונות, אך הזכות הזו מוקנית רק לבעלי משכורות נמוכות לרוב.
ניהול תיקי ירושה וצוואות
ניהול תיקי ירושות וצוואות מצריך ידע וניסיון רב, שכן אלו הליכים מורכבים ושונים במהותם מסכסוכי משפחה מוכרים אחרים כמו גירושין. לרוב, מדובר בסכסוך שהוא גם משפחתי וגם כספי הבה נבהיר לגבי דיני הירושה והצוואה בישראל:
צוואה: יש להבדיל בין ירושה לצוואה. חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה") קובע, כי צוואה (דהיינו: מלשון "ציווי") יכולה להיכתב במספר דרכים: (1) בכתב ידו של המצווה (2) בפני עדים (3) בעל-פה בפני עדים (4) בפני רשות, כגון בפני הרשם לענייני ירושה או בית המשפט לענייני משפחה.
כאשר נכתבת צוואה והמצווה נפטר, יש להגיש לרשם הירושה בקשה לצו קיום צוואה. תפקידו של רשם הירושה, הוא לבחון האם ישנן התנגדויות לצוואה. ככל שאין התנגדות לצוואה, הרי שיינתן על ידו צו קיום צוואה. באותו רגע, אפשר לפעול על פי הוראות הצוואה כלומר ללכת לבנק למשוך כספים, להעביר נכסים בטאבו, למכור, לנהל את העסק ועוד. ככל שמוגשות התנגדויות לקיום הצוואה (כמו במקרים שבהם צד שלישי טוען שהצוואה נכתבה בכפייה, שהיא עמומה או שהיא נכתבה תחת השפעה לא הוגנת ועוד), הרי שהדיון בהתנגדות יועבר לבית המשפט לענייני משפחה.
ירושה: מה קורה במקרה, שבו המנוח לא השאיר אחריו צוואה? במקרה כזה, חוק הירושה קובע, כי היורשים לפי חוק הם ילדיו של המנוח ובת/בן זוגו בחייו. במקרה כזה, הליך אישור הירושה של המנוח דומה להליך אישור הצוואה. יש להגיש לרשם הירושה בקשה לצו ירושה, להמתין תקופת ביניים שמא לא תוגשנה התנגדויות ולאחר מכן – רשם הירושות ייתן צו ירושה. מרגע מתן הצו, אפשר לחלק את עזבונו של המנוח (עיזבון- כינוי לרכוש שהותיר המנוח ועתה אפשר לחלקו). גם בענייני ירושה, ככל שמוגשת התנגדות, הרי שיש לנהל את ההתנגדות בבית המשפט לענייני משפחה.
להלן מספר טיפים לניהול תיק ירושה:
- ראיות הן שם המשחק: בסופו של דבר, כדי לבטל צוואה או לדחות התנגדות לקיום צוואה/ירושה, יש צורך בראיות. רצוי להימנע מבקשות סרק, אלא לחפש ראיות שתוכלנה לסייע לגרסתנו.
- להיעזר בגרפולוג ו/או במומחה רפואי ו/או בכל מומחה אחר: לא פעם, שימוש בגרפולוג, דהיינו מומחה לכתב יד, יכול ללמד על מצב רוחו של המנוח/ה בעת כתיבת הצוואה. חוות דעת של גרפולוג בהחלט יכולה לסייע, במקרים שבהם אנו טוענים שהמנוחה הושפע בהשפעה לא הוגנת, בעת כתיבת הצוואה, כך גם חוות דעת מהרופא המטפל, נוירולוג, פסיכולוג כך גם עדות פקיד הבנק, מנהל השקעות וכיו"ב מומחים הרלוונטיים למקרה שלפנינו.
- להיעזר בעורך דין צוואות, העוסק אך ורק בתחום דיני הירושה ובעל התמקצעות מובהקת בתחום – תחום ההתנגדויות לצוואה וירושה, תחום הצוואות והירושות בכלל מחייב נטילת ייצוג על ידי עורך דין דיני ירושה בעל ניסיון רב שנים, שייצג לקוחות רבים בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה, אשר בקיא הן בחקיקה ובתקנות הירושה והן בפסיקה ענפה בנושא, שידע להתוות אסטרטגיה כוללת בתיק וטקטיקות במהלך ניהול התיק בין היתר ניהול ההליך באמצעות היפוך נטל הראייה על הצד השני, מה שיקשה מאוד על הצד השני להצליח בדרכו. אין לזלזל בכך, בטח בתחום הצוואות והירושות הכולל נתח כספי רב המועבר ליורשים.
לקבלת ליווי, ייעוץ וייצוג משפטי
מעוניינים לסיים את פרק הנישואין בהסכם גירושין, דרך המו"מ המשפטי בו כל צד מיוצג על ידי עורך דין זו הדרך הטובה ביותר, הקצרה ביותר, השליטה בידיים שלכם ושלנו עורכת הדין לוסי מאיר, כשההגה בידיים שלי אני אנתב את זה להשגת הסכם המשרת אתכם, בלי לוותר על הזכויות שלכם ובלי לרמוס את הצד השני. מעוניינים להגיש בקשה לאישור הסכם ממון בבית המשפט, או אולי להגיש תביעה בהליכי גירושין לבית הדין הרבני? בכל נושא בדיני משפחה, בכל נושא, אתם מוזמנים לפנות אל משרדנו. הצוות המקצועי שלנו בעל ניסיון רב ועשיר בדיני משפחה, ומאחוריו מאות רבות של תיקים בתחומי הגירושין, המזונות, אפוטרופסות, חלוקת רכוש בגירושין לרבות התמקצעות בעולמות הפיננסית והחשבונאיים, הערכת שווי של עסק, פערי השתכרות, גם בתחום הצוואות וירושות, נשמח לרתום את הניסיון שלנו גם עבורכם.
אין האמור במאמר זה כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי הולם וראוי המתייחס לנסיבות הספציפיות של המקרה שלכם. לבניית מפה אסטרטגית מדוייקת למקרה שלכם, במסגרת פגישת ייעוץ הינכם מוזמנים לתאם עימנו בטלפון 03-6529448 או בנייד 050-4464456.
