המונח "משפחה", עבר ועודנו עובר תהפוכות רבות. בעבר, הקונוטציה למונח משפחה בדרך כלל הייתה משפחה גרעינית של אב, אם וילדים. כיום, משפחות הופכות להיות מורכבות יותר ולבטח מאתגרות יותר. כאשר אנו כותבים "מאתגרות", אנו מתכוונים כמובן לאתגרים החוקיים החדשים שנוצרו עם התפתחותו של מוסד המשפחה ובפרט התפתחותו של המוסד שבו נדון בהרחבה במאמר שלהלן, שהוא מוסד "ההורות המשותפת". במאמר זה נדגים כיצד מוסד המשפחה השתנה, ממשפחה פטריכאלית המוכרת לקהל הרחב, למשפחה חדשה, שבה אין בהכרח אב ואם, אלא לעיתים אב ואב או אם ואם, או אב ואם שאינם בהכרח בני זוג שיצרו זוגיות רגילה ומוכרת יותר.
הורות משותפת היא בעצם חבירה של שני אנשים, אשר באופן רגיל אינם מקיימים זוגיות רגילה וטבעית וכל זאת, לשם יצירת משפחה משותפת. כפועל יוצא, מוסד ההורות המשותפת מעלה שאלות רבות. לדוגמא – מהו הסכם הורות משותפת, כיצד מביאים ילדים לעולם באמצעות הורות משותפת וכן מהם הדינים החלים על הורים שחוברים לשם הקמת משפחה, שהיא כאמור הורות משותפת ועוד שאלות רבות, אשר אתגרו ועוד מאתגרות את מערכת המשפט ואת מדינת ישראל.
כפי שהטיב לתאר בית המשפט לענייני משפחה בפרשה מסוימת: "המסגרת המקובלת של המשפחה היא בני זוג, גבר ואשה, הנשואים זה לזה, הוריהם וילדיהם.
מסגרת זו אינה מתקיימת בכל הנסיבות. החיים יוצרים מציאות שהמשפט חייב להתמודד עמה, אנו נתקלים במשפחה החד הורית, ידוע הקשר בין גבר לאשה ללא נישואין, אך תוך יצירת תא משפחתי, מהסגרת הידוע והידועה בציבור. הקשר ההומוסקסואלי דורש את הכרתנו השיפוטית … בית-המשפט ניצב בפני מציאות חדשה. הוא חייב לתת לה פתרונות. עם זאת, מציאות חדשה זו בעיקרה, אינה מבקשת למוטט את מושג המשפחה. היא מבקשת להסתפח אליה. היא מבקשת לתת לה מובן חדש". (תהס (ת"א) 855-10-13).
לאור חשיבות הנושא, מצאנו לנכון לחבר את המאמר שלהלן, אשר במסגרתו נעסוק בסוגיות האמורות. בין היתר נסביר כיצד התפתח מוסד ההורות המשותפת וכן מה חשוב לכלול במסגרת הסכם הורות משותפת ובכלל – מהי הורות משותפת ומה כדאי לדעת עליה.
עם זאת, כבר בפתח המאמר נבקש להדגיש כי המאמר לידיעה בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי. לשם כך מומלץ לפנות למשרדנו לשם תיאום פגישת ייעוץ פרטנית.
מהי הורות משותפת?
הורות משותפת היא מתכונת של הקמת משפחה, שלא באמצעות בני זוג רגילים באופן המוכר והשגור. למעשה, הורות משותפת היא סיטואציה שבה שני אנשים זרים או מכרים שאינם בני זוג, חוברים יחדיו, כורתים לרוב הסכם ומקימים משפחה, דהיינו – מביאים ילד או ילדים לעולם. בעבר, המתכונת הזו לא הייתה מוכרת, אך שינויים רבים, שעליהם נעמוד בהמשך המאמר, יצרו את מוסד ההורות המשותפת.
אם נבקש להציע הגדרה ברורה למונח "הורות משותפת", נוכל להציע את ההגדרה הזו – הורות משותפת היא קיום של חיים משותפים לשם הקמה וגידול משפחה. הורות משותפת היא מתכונת ייחודית, משום שהיא לא מורכבת בהכרח ממשפחה גרעינית ופטריארכלית במונח המוכר, אלא משני צדדים שחוברים יחדיו למטרה אחת והיא הבאת ילד לעולם וגידולו.
הורות משותפת גם באה לידי ביטוי במקרים שבהם בני הזוג החוברים יחדיו, הם לא בהכרח בני אותו מין וכך מתאפשר גם לבני זוג אלו, להקים משפחה. לרוב, הורות משותפת נעשית באמצעים שונים, בין אם באמצעות פונדקאות, או באמצעות הפרייה מלאכותית. כמו כן, הורות משותפת נעשית באמצעות אימוץ בין ארצי, דהיינו אימוץ של ילד מחוץ לגבולות המדינה. עוד אפשרות להבאת ילדים, באמצעות מתכונת של הורות משותפת, היא בקיום יחסי מין, אך ללא מחויבות זוגית. גם זו אפשרות שכיחה, שבה בוחרים זוגות החוברים יחדיו להורות משותפת.
רוצים להיות הורים שווים? צו הורות פסיקתי הוא הפתרון עבורכם!
המאפיינים של הורות משותפת
משום שמתכונת של הורות משותפת היא מיוחדת, הרי שיש לה גם מספר מאפיינים ייחודיים. הבה נסקור את חלקם:
(1) הורות משותפת בדרך כלל מבוססת על הסכם הורות משותפת, אשר מסדיר את כל הנושאים הנוגעים לגידול הילד, החל מנושא ההיריון, גידול הילד, משמורת, מזונות, מגורי הילד, החינוך שאותו יקבל הילד ועוד. בניגוד לזוגות רגילים המקימים משפחה, כאשר מדובר בהורות משותפת, הבסיס להסכמה ולהבאת הילד לעולם, הוא בסיס חוזי, שהרי ההסכם נערך על ידי שני צדדים שאינם מהווים משפחה טבעית ורגילה. לכן, בכל הנוגע להורות משותפת, ההסכם הנוגע לעניין הוא גם בעל חשיבות כבירה (ראה גם – בר"ע (חי') 1129/05 אלמוני נ' פלמונית, פ"ד תשסד(1) 847).
(2) הורות משותפת, כפי שגם ביארנו לעיל, מתאפיינת גם בכך שבני הזוג המקיימים את מתכונת ההורות הזו, הם לא בהכרח בני זוג רגילים וטבעיים, המקימים משפחה כפועל יוצא לאהבתם וזוגיותם.
(3) הורות משותפת בדרך כלל נוצרת במקרים שבהם בני הזוג לא נישאו, לעיתים בשל חוסר יכולתם הטבעית להביא ילדים לעולם. כך, למשל, במקרים שבהם צד אחד להורות הוא חד מיני והצד השני מעולם לא נישא וכפועל יוצא לא הוליד ילדים. כך שהורות משותפת מאפשרת לצדדים שבאופן רגיל עשויים היו להתקשות להקים משפחה, לעשות כן.
לאחר שהסברנו מהי הורות משותפת ולאחר שעמדנו על מספר מאפיינים עיקריים להורות משותפת, נסביר בחלק הבא אילו גורמים הביאו להתפתחותו של מוסד ההורות המשותפת. נעיר כבר עתה, כי חלק ניכר מהגורמים שנזכיר, אינם גורמים משפטיים כלל, אלא חברתיים וסוציולוגים.
הסיבות להתפתחותו של מוסד ההורות המשותפת
כאמור, ישנן סיבות רבות להתפתחותו של מוסד ההורות המשותפת. אין ספק שמוסד זה לא נוצר סתם כך והוא פועל יוצא של שינויים חברתיים ותפיסות חברתיות מודרניות, שבעבר לא היו מוכרות. כמו כן, טעם נוסף ועיקרי שעליו נעמוד בהמשך, נוגע גם למצב המשפטי הקיים בישראל, בכל הנוגע לנישואין וגירושין, מצב משפטי שלצערנו מונע מאנשים רבים להינשא במדינת ישראל. עם זאת, חשוב להעיר כי השינויים החברתיים שבין היתר הביאו להתפתחותו של מוסד ההורות המשותפת, הם שינויים שיש לברך עליהם, שכן הם מעידים על התפתחות ותפיסה חברתית הומנית ומודרנית יותר, שבעבר הייתה פסולה.
התפתחות מוסד המשפחה
מוסד המשפחה התפתח ברבות השנים ולא רק בהקשר להורות משותפת. טעמים רבים, חברתיים ומשפטיים, מאפשרים את אותם שינויים, שבאים לידי ביטוי במגוון רב של מאפיינים. לדוגמא: (1) זוגות חד מיניים – אם בעבר יחסי מין חד מיניים היו אסורים, הרי שכיום זוגות חד מיניים מוכרים ברוב מדינות העולם המודרני ונישואין חד מיניים מוכרים ברוב מדינות העולם. גם בישראל, נישואין במדינה זרה של זוגות חד מיניים, מוכרים לצורך רישום במשרד הפנים ומוכרים מבחינת כל הזכויות המוקנות לבני זוג מאותו המין. כך שזהו מאפיין אחד לשינויים חברתיים, שהשפיעו על כלל תפיסת המשפחה.
(2) שינויים בתפיסת האבהות – אם בעבר התפיסה החברתית הרווחת הייתה, כי תפקיד הבעל לפרנס את המשפחה, הרי שאין ספק שכיום תפיסה זו השתנתה לחלוטין. כיום אבות רבים מבקשים לקחת חלק משמעותי יותר בחייהם של ילדיהם, גם במקרים של גירושין. ראיה לכך היא עלייה בשיעור המשפחות הגרושות המקיימות משמורת משותפת, מה שבעבר היה פחות שכיח.
(3) עלייה במספר המשפחות החד הוריות – אומנם, משפחה חד הורית לא בהכרח מגלמת את המונח הורות משותפת. עם זאת, כיום אנו יותר ויותר עדים למשפחות חד
הוריות. כלומר, אם אשר מביאה ילד לעולם באמצעות הפרייה מלאכותית. ברור כי התפיסה החברתית השמרנית יותר, ראתה במשפחה בתור משפחה גרעינית, אולם כיום, משפחה היא לא בהכרח גרעינית, אלא יכולה להיות מורכבת מסוגים רבים. בין אותם סוגים: משפחות חד הוריות, משפחות חד מיניות וגם משפחות שנוצרות כתוצאה מהורות משותפת.
(4) עלייה במעמדם של ידועים בציבור – כאמור, משפחות יכולות להיות מסוגים רבים כמו שציינו במאפיין הקודם. אך דוגמא נוספת לשינויים שעבר מושג המשפחה, באה לידי ביטוי גם בעליית קרנו של מוסד הידועים בציבור. כלומר, זוגות רבים בעולם ובארץ, מקיימים משפחה ומערכת יחסים וכן גם משק בית משותף, מבלי להינשא באופן פורמאלי. הכלל הוא, כי אין בהיעדר הנישואין, כדי לגרוע מזכויותיהם של בני זוג, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בבני זוג המגדלים משפחה יחדיו. כך שנראה כי אחת הסיבות לעלייה בקרנו והתפתחותו של מוסד ההורות המשותפת, נוגעת גם לעובדה שמושג המשפחה בכללותו, התפתח עם השנים.
שינוי בתפיסת זכויות האדם
אין ספק כי סיבה מהותית נוספת להתפתחותו של מוסד ההורות המשותפת, היא עלייה ברמת החיים ושינויים כבירים בתחום תפיסת זכויות האדם. למשל, אם בעבר לנשים לא הייתה זכות בחירה, הרי שכיום חלה עלייה מוצקה במעמד האישה. גם בישראל קיימת חקיקה מודרנית שמקבעת את התפיסה, שנשים שוות לגברים ללא עוררין (. כך, לדוגמא, נקבע בחוק שיווי זכויות לאישה, תש"א – 1951. זאת ועוד, כאשר אנו מתייחסים להתפתחויות שחלו בתחום זכויות האדם, אל לנו להתעלם מן המוזכר לעיל, דהיינו – בכל הנוגע לשינוי בתפיסה ובהכרה החברתית של זוגות חד מיניים. אם בעבר זוגיות זו הייתה לא חוקית, הרי שכיום זוגיות חד מינית, אף ממוסדת וזו ראיה נוספת לשינויים שחלו בתפיסת זכויות האדם.
זאת ועוד, כאשר אנו מתייחסים לשינויים בתפיסת זכויות האדם, כגורם אשר משפיע ישירות על מוסד ההורות המשותפת, הרי שאל לנו להתעלם מהשינוי שחל גם בתפיסת האוטונומיה וכבוד האדם, בפרט במדינת ישראל. הזכות להקים משפחה מוכרת גם במשפט הבינלאומי וגם במדינת ישראל מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כזכות חוקתית ויסודית. הזכות להקים משפחה, היא בוודאי לא רק נחלתם של בני זוג מן המניין, אלא של כל אדם ואדם. ההכרה בזכויות אלו והכרה בפרט בזכות להקים משפחה כערך עליון, מהווה בוודאי זרז לאנשים רבים שלא צלחה דרכם בזוגיות נאותה, להקים משפחה – למרות מצבם האישי. כל אלו, מהווים דוגמא וראיה להתפתחותו של מוסד ההורות המשותפת.
התפתחות מדעית
הפרייה מלאכותית היא בוודאי לא עניין של מה בכך והיא מהווה התפתחות מדעית ורפואית חשובה, שלא הייתה מוכרת בעבר. גם האפשרות להימנע מכניסה להיריון, לא הייתה מוכרת בעבר מבחינה רפואית. כך שכל אלו, משפיעים ישירות גם על התפתחותו של מוסד ההורות המשותפת. אם בעבר, חבירה לשם הקמת משפחה, באמצעים לא טבעיים, הייתה פשוט בלתי אפשרית מבחינה רפואית, הרי שכיום, האפשרות הזו קיימת, מה שבוודאי השפיע ישירות על התפתחותו של מוסד ההורות המשותפת.
מצב משפטי ייחודי במדינת ישראל – בענייני נישואין וגירושין
במדינת ישראל, המצב המשפטי בכל הנוגע לנישואין וגירושין, ייחודי מאוד. בניגוד לרוב מדינות העולם המודרני, במדינת ישראל ענייני נישואין וגירושין מוסדרים על פי הדין הדתי – אישי שחל על בני הזוג. כך שבני זוג המבקשים להתגרש, יכולים לעשות כן באמצעות הגשת תביעה לבית הדין הרבני, שהוא בית דין דתי, אשר שופט ופוסק את הדין על פי ההלכה היהודית. הדין האמור מוגדר בחוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג – 1953. גם בני דתות שונות במדינת ישראל, כפופים לדין הדתי – האישי שחל עליהם. כך שהמצב המשפטי כיום במדינת ישראל – יש בו פגם מהותי והוא אף משפיע ישירות על זוגות רבים במדינת ישראל, שאינם יכולים להינשא בארץ. למשל, ממזר על פי ההלכה היהודית, אינו יכול להינשא. כמו כן, כהן וגרושה על פי ההלכה היהודית לא יכולים להינשא. גם זוגות חד מיניים אינם יכולים להינשא בארץ, שכן ההלכה היהודית כלל לא מכירה בזוגיות זו. דוגמא נוספת, נוגעת לזוגות "מעורבים". כלומר, זוגות שכל אחד מהם בן דת אחרת. גם נישואין אלו אינם אפשריים בארץ על פי הדין הדתי.
לכן, זוגות רבים בוחרים להינשא במדינות זרות, או לא להינשא כלל, או לקיים מערכת יחסים של ידועים בציבור. אנו סבורים כי המצב המשפטי, בוודאי מהווה שיקול ותרומה להתפתחותו של מוסד ההורות המשותפת. אנו יכולים לספר, בתור עורכי דין משפחה, כי זוגות רבים שחברו יחדיו להורות משותפת, עשו כן משום שלא הייתה להם אפשרות להינשא ולימים, ההורות המשותפת יצרה ביניהם גם זוגיות פורייה, אך ללא נישואין מחמת היעדר אפשרות חוקית בארץ. אגב, הורות משותפת היא גם נחלתם של זוגות חד מיניים רבים, שחוברים בהסכם, למרות שהם בני זוג לכל דבר ועניין. כך שהמצב המשפטי, כאמור, מהווה אף הוא, גורם נוסף להתפתחותו של מוסד ההורות המשותפת.
איך מקימים משפחה באמצעות הורות משותפת
הורות משותפת, למעשה ולא רק להלכה, יכולה להתבטא מבחינת יישומית בכמה דרכים. הבה נסקור אותן:
הפרייה מלאכותית
הפרייה מלאכותית היא אחת הדרכים השכיחות ביותר שבהן בוחרים הורים החוברים יחדיו לשם קיום הורות משותפת. מדובר בטיפולים, שבמסגרתם ניתנת תרומת זרע ובאמצעותה עוברת האישה טיפולי פוריות. הצלחה של טיפולי פוריות, היא כניסה להיריון. תרומת זרע, או מסירת זרע, יכולים להיות של אדם זר. עם זאת, כאשר חוברים לשם עריכת הורות משותפת, הצד השני הוא זה אשר עשוי למסור את זרעו לצורך טיפולי ההפריה. בארץ טיפולי הפרייה ניתנים על ידי ביטוח הבריאות הממלכתי, למרות שיש להן מספר הגבלות. עם זאת, ניתן לבצע טיפולי הפרייה גם במרפאות פרטיות.
פונדקאות
פונדקאות היא בני זוג אשר נעזרים באישה שלישית, אשר נכנסת להיריון והילד אותו היא מולידה, מועבר לידי ההורים המבקשים. פונדקאות מוכרת במדינת ישראל על פי
חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו – 1996. ככלל, הליך פונדקאות צריך להיות מאושר על ידי וועדה מסוימת. כמו כן, פונדקאות באה לידי ביטוי בהסכם פונדקאות, הכולל תשלום כספי – תגמול – לאישה השלישית וכן הבטחת כיסוי ההוצאות הרפואיות שלה בתקופת ההיריון וגם לאחריו. הכלל הוא, כי אם פונדקאית צריכה להיות מעוברת מזרעו של האב מבקש הפונדקאות. נעיר כי ענייני פונדקאות הם עניינים מורכבים, שניתן להקדיש להם מאמר נפרד ולכן לא נרחיב מעבר לכך.
קיום יחסי מין
אין ספק שזו הדרך הקלה והפשוטה ביותר. אך כאשר מדובר בהורות משותפת, הרי שלא בהכרח מדובר בבני זוג רגילים, באופן המוכר. לכן, לא תמיד בני זוג החוברים יחדיו לשם קיום הורות משותפת, בוחרים באפשרות זו.
הסכם הורות משותפת – מהו?
כאמור, הורות משותפת לרוב באה לידי ביטוי באמצעות הסכם הורות משותפת, אשר מסדיר את רצונותיהם של בני הזוג ואת מרקם החיים שלהם. מדובר בהסכם מהותי מאוד, מסיבה פשוטה – בניגוד לבני זוג רגילים המקימים משפחה, כאשר מדובר בהורות משותפת, בדרך כלל מדובר בשני צדדים שהם לא בני זוג באופן רגיל. לכן יש חשיבות יתרה לכך שאותם בני זוג יסדירו מן ההתחלה ועד הסוף, את כל התנהלות ההורות המשותפת ואת אופן גידול ילדם. כעורכי דין דיני משפחה, אנו גם סבורים וממליצים תמיד לאשר הסכם הורות משותפת בבית המשפט לענייני משפחה. הבה נציג כמה מהנושאים שכדאי לכלול במסגרת הסכם הורות משותפת, כדלקמן:
מגורים – אנו סבורים כי במסגרת הסכם הורות משותפת, חשוב מאוד לקבוע ולהסדיר את מקום המגורים של הילד ואת החובה של ההורים לגור בקרבתו. לא תמיד זוגות העורכים הורות משותפת, חיים יחדיו באותה הדירה. לכן, קיימת חשיבות לכך שההורה השני יתגורר בקרבת הילד וכן קיימת חשיבות להכריע במסגרת ההסכם עד איזה גיל יחויב ההורה השני להתגורר בקרבה.
חינוך – במסגרת הסכם הורות משותפת, חשוב מאוד לקבוע את דרך החינוך של הילד. למשל, יש לקבוע האם הילד המשותף יחונך בבית ספר דתי, או בית ספר ממלכתי. אלו דברים לא מובנים מאליהם, במיוחד כאשר מדובר בהורים שהם לא תמיד בני זוג רגילים.
מזונות – חשוב מאוד לקבוע במסגרת הסכם הורות משותפת, את החובה לשאת במזונות. ככלל, אב חייב במזונות ילדיו לפי הדין הדתי – אישי, אך אם למשל מדובר בזוגות חד מיניים, הרי שאז חובת המזונות עשויה לקום מכוח הסכם. לכן, חשוב להסדיר את הנושא.
משמורת – כאמור, במסגרת הסכם הורות משותפת, ההורים לא בהכרח יתגוררו יחדיו, לכן כדאי לקבוע בהסכם את סוגיית המשמורת. דהיינו – מי מהצדדים יקיים משמורת בלעדית, או שאולי ההורים יקיימו משמורת משותפת.
מימון תקופת ההיריון – דוגמא נוספת לנושא שכדאי להסדיר במסגרת הסכם הורות משותפת, היא סוגיית מימון תקופת ההיריון ואף את דרך הלידה. כאמור, אלו נושאים שבמידה ומדובר בבני זוג רגילים, לא צריכים להיות מוסדרים בהסכם, אך כאשר מדובר בצדדים זרים, כדאי לעשות כן.
אלו הם הנושאים הכללים, כמובן שבכל מקרה ומקרה נוסיף הוראות בהסכם התואמות את הצדדים ואת נסיבות ועובדות המקרה לשם כך מתואמת פגישת ייעוץ פרטנית.
לסיכום
הורות משותפת היא מתכונת של זוגיות משותפת, של שני צדדים שבאופן רגיל אינם בני זוג רגילים. כדי לממש באופן מיטבי הורות משותפת, כדאי לערוך הסכם להורות משותפת וכן להיעזר בעורך דין משפחה, בעל ניסיון בניסוח הסכמים מסוג זה.
אולי יעניין אותך לקרוא גם על:
