דניאל, בחור צעיר בן 34 שנים, פנה אליי משום שקיבל מדודו מסמך הנקרא "הסכם" עליו נתבקש לחתום. דניאל הסביר לי שמדובר במסמך פשוט, על חצי עמוד בלבד אבל ליתר בטחון הוא רוצה "עין" משפטית שתעבור על המסמך ותאשר לו בעצם – לחתום.

דניאל הוזמן למשרדי. במסגרת פגישתנו עלה כי סבו של דניאל, הותיר צוואה, חילק את רכושו וקבע לדודו של דניאל להעביר לדניאל 300,000 ₪ על חשבון חלקו הקטן של דניאל באחת מדירותיו. בהעדר העברת סכום זה, יירש דניאל חלק יחסי קטן באחד מנכס הנדל"ן של הסבא – כך קבע הסבא כתמריץ לדוד להעביר הכספים לדניאל.

אין ספק שדניאל לא ידע כמה חכם הוא שפנה לייעוץ כפי שהבין את חוכמתו הרבה לאחר ה"עין" המשפטית שבחנה את אותו חצי עמוד שנתבקש לחתום עליו.

נתחיל מהסבא:

לא ברור מדוע הסבא מצא לנכון לכתוב בצוואתו כפי שכתב. והוא לא כאן ולא ניתן לשאול אותו, יכול להיות שרצה להביא לנכד 300,000 ₪ אף לא היה לו באותה העת בחשבון נזיל סכום כסף זה, יכול להיות שהוא רצה להטיל על הדוד חובה להעביר לנכד כספים משום הדוד קיבל לא מעט רכוש.

לא משנה מה הסיבה שהסבא ביקש לכתוב כך בצוואתו, באופן שבו נוסחה הצוואה, היה ברור כי הסבא למרבה הצער לא קיבל את הייעוץ הנדרש בעת שערך צוואתו.

הסבא, איש שאינו משפטן, הגיע לעורך דין ומסר לו את רצונותיו.

תפקידו של עורך דין צוואות, אינו אך ורק לנסח את רצונותיו של הלקוח, ניסוח הוא דבר סופר חשוב כשלעצמו בצוואות, אולם לא בכך תם תפקידו של עורך דין צוואה, עורך הדין שעורך את הצוואה חשוב שיהיה בקיא בדיני המיסוי השונים ואם לא הוא אזי שיעבוד בצמוד עם עו"ד נדל"ן הבקיא במיסוי נדל"ן.

שכן להעברת נכסים וכספים בהורשה יש משמעות וביטוי מיסויי שצריך לדעת אותו היטב, עם הידיעה לתכנן נכון את ההעברות על מנת שהיורשים לא יצטרכו לשאת במיסויים שונים וגבוהים(!).

במקרה הזה, מה שעורך הדין של הסבא לא סיפר לסבא, הוא שישנו סעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין. כאשר הסעיף הזה בעצם קובע כי אם הדוד מביא כסף משל עצמו לצורך כך שדניאל יוותר על חלקו באחד מנכסי הנדל"ן של הסבא – הרי שהדבר ייחשב כעסקה במקרקעין כלומר – דניאל מוכר לדוד שלו – ואז על אף שזו ירושה – יהיה מיסוי נדל"ן על הצדדים. כמה חבל….

אם נמשיך בדניאל:

זוכרים? בחור צעיר בן 30, עדיין אין לו נכסי נדל"ן מעצמו. לו היה חותם על ההסכם כפי שהוא, וזו הייתה נחשבת עסקה בנדל"ן לכל דבר ועניין, הרי שמעבר למיסוי שיש בעסקה הזו שבין דניאל לדוד שלו. לדניאל, לא יהיה פטור ממס שבח בדירה יחידה למשך שנה וחצי קדימה! כי דירת הירושה הפכה להיות דירתו של דניאל ולא דירת ירושה.

כלומר גם מיסוי בעסקה שלו הייתה נעשית נכון לא היה בה מסוי, וגם איבוד זכותו של דניאל לפטור ממס שבח על דירת יחיד!

איך מתכננים מיסוי במסגרת עריכת צוואה?

חשוב שתדעו, כי בישראל אין לא מס עזבון ולא מס ירושה.

סעיף 4 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963 קובע כי "הורשה איננה מכירה או פעולה באיגוד לענין חוק זה".

יחד עם זאת, חלוקת העזבון (נכסי המנוח/ה) ומימושם יכולים בהחלט להקים חבויות מס אצל היורשים, בסכומים נכבדים ביותר, אם לא עורכים תכנון מס ראוי ורצוי בטרם מנסחים צוואה.

עריכת צוואה בצורה נכונה יכולה בהחלט לחסוך כסף רב ונכבד ליורשים.

העברה בחיים

יהיו מקרים, בהם יתייעץ עימנו פלוני אלמוני ובהחלט לגבי נכסיו ו/או חלק מנכסיו נמליץ על ביצוע העברת הרכוש עוד בחייו. במתנה, על ידי תצהירים מתאים וכל המסמכים הרלוונטיים והנחוצים לצורך ביצוע ומימוש ההעברה.

במקרים אלו, תהיה חייבת להיות השלמת פעולה, בצוואה עצמה, תוך ניסוח הדברים בבהירות בצוואה על מנת למנוע סכסוכי ירושה בין היורשים.

אם יוסף החליט שבחיים הוא מעביר נכס X לידי ראובן בנו הבכור בחיים, מכיוון שראובן נתפס אצל יוסף כנשוי, ילדים, עבודה יציב בחיים!! אולם לבנו יצחק אינו מעביר בחיים את נכס Y אלא רק לאחר פטירה ובטח אם יש הוראות ותנאים סביב העברה זו ליצחק או אחריות של ראובן להעביר ליצחק ובאילו תנאים, חובה ממש(!) לנסח את הצוואה בהשלמה לפעולה של העברה בחיים שנעשתה זה מכבר (שהרי הצוואה נפתחת רק לאחר לכתו של יוסף) באופן שימנע כל סכסוך בין ראובן ליצחק! שזהו רצונו האמיתי של יוסף.

מספר נכסים להעברה לאחר פטירה

ככל שיש למוריש מספר נכסי נדל"ן להעברה, לעיתים נמליץ לייחד בצוואה לכל יורש נכס מסוים, כך שלאחר הפטירה לא יהיו היורשים חשופים לחבויות במס בעת חלוקת העזבון ביניהם.

ככל שהנכסים אינם שווים, ניתן לערוך איזון שווה בין היורשים על ידי שימוש בנכסים נוספים אחרים וגם כאן בהעברות כספים בין היורשים חשוב לבחון היבט מיסוי על העברות כספים אלו , אם לא רוצים לערוך איזון שווה בין היורשים ופשוט החלטנו להעביר לכל יורש נכס מסוים על אף שהשווי אינו שווה לכלל הנכסים ובתוך שכך לכלל היורשים, הרי שרצוי להסביר את רצון וכוונת המנוח מדוע בחר לעשות כך ולא אחרת.

רצוי מאוד גם שעורך דין צוואות יערוך רישום אצלו של המלצותיו למצווה, על מנת שיוכל לסייע בידי היורשים להבין מדוע המנוח החליט לחלק כך ולא אחרת – דבר שפשוט מאוד מפחית עד לאפס את הסכסוך בין היורשים.

מן ההיבט המיסוי ברור כי נכס אחד אינו שווה בהיבט המסוי שחל עליו להבדיל מלהיות בעלים של מספר נכסים.

היורשים יכולים לערוך הסכם לחלוקה שונה ממה שנקבע בצוואה – הסכם חלוקה בין יורשים

אהרון היה הבעלים של 3 דירות ומיליון ₪ נזיל בבנק. אהרון ערך צוואה ולפיה חילק את נכסיו וכספו בחלקים שווים לילדיו. כלומר כל אחד מילדיו קיבל 1/3 דירה ו1/3 מהסכום הנזיל.
האם משום שאהרון לא ערך תכנון מס בעת עריכת צוואתו, בהכרח היורשים יחובו במיסוי מקרקעין??

במקרים כאלו סעיף 110 לחוק הירושה, מקים את האפשרות שהיורשים ישנו מהוראות הצוואה ולמעשה יערכו ביניהם הסכם חלוקה של הנכסים והכספים בצורה שונה ממה שנקבע בצוואה.

ניסוח הסכם בין יורשים או הסתלקות יורש מחלקו בירושה לטובת אחרים חשוב שינוסח על ידי עורך דין צוואות תוך התחשבות בתכנון המס ומניעת הטלת מיסוי על היורשים.

חשוב לציין כי הסכם חלוקה בין יורשים יכולים להתבצע רק כל עוד לא חולק העיזבון.

אם יורש אחד מעביר כסף ליורש אחר לצורך ויתור על הירושה – האם זה בסדר?

סעיף 5(ג) (4) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963 סעיף חשוב שרבים לא מכירים וחשוב להציגו:

"לעניין סעיף קטן זה, חלוקת נכסי עזבון בין יורשים, לא יראוה כמכירה, ובלבד שאם במסגרת החלוקה ניתנה תמורה בכסף, או בשווה כסף שאינו נכס הנמנה עם נכסי העזבון, יראו את חלק העזבון שבשלו ניתנה התמורה כאילו נמכר".

הבהרנו במאמר זה עד כה, כי אין חבות במס בעת ירושה ובעת חלוקת הרכוש של המנוח/ה ליורשים. אולם סעיף זה בא וקובע כי אם בעת החלוקה אחד היורשים קיבל תמורה כספית – כאשר הכסף לא מגיע מתוך כספי המנוח/ה, אלא ממקור חיצוני לכספים ולרכוש שיש בצוואה, אז אותה פעולה תחשב כעסקה במקרקעין, עליה יחול מס!

עכשיו אתם מבינים שבמקרה של דניאל שפנה אליי, עצם זה שדוד שלו הביא כסף מהבית, אותם 300,000 ₪ לדניאל, על מנת לפצות את דניאל, כי כך סבו הורה לו, הרי מעצם זה שהביא את הכסף מהבית, הפכה עסקה זו לעסקה בנדל"ן כאשר דניאל נחשב – המוכר -, דוד שלו נחשב -הקונה-.

כלומר לו זה היה מועבר כך – דניאל היה צריך לשאת בתשלום מס שבח, דוד שלו במס רכישה. זאת ועוד, דניאל לא היה זוכה לפטור ממס שבח

סעיף 49ב לחוק המקרקעין קובע את הפטור כך:

"הדירה הנמכרת היא דירתו היחידה של המוכר בישראל ובאזור כהגדרתו בסעיף 16א, והמוכר הוא בעל הזכות בה במשך 18 חודשים לפחות מיום שהיתה לדירת מגורים, ולא מכר, במשך שמונה עשר החודשים שקדמו למכירה האמורה".

דניאל – הפך להיות הבעלים של דירת הירושה שהוא למעשה מוכר כעת לדוד שלו ולכן לא יוכל לזכות בפטור של דירה יחידה ממס שבח!! יהיה עליו כעת להמתין שנה וחצי לפני שהוא רוכש באמת ולעצמו דירה…

עוול חמור לשני הצדדים!

כלומר: יורשים יכולים לערוך הסכם חלוקה ביניהם שונה ממה שנכתב בצוואה אולם כאשר מדובר על נכסי נדל"ן קריטי הוא שהחלוקה על פי ההסכם לא תכלול כספים שמקורם מחוץ לעיזבון.

מה קורה כאשר למוריש יש מספר נכסי נדל"ן? האם יש פטור ממס?

כאשר למוריש היו בעת פטירתו יותר מדירת מגורים אחת, אף אחת מהדירות לא תהיה פטורה ממס שבח מכח עילת הפטור המיוחדת בסעיף 49 לחוק.

לפיכך, כאשר לאדם יש יותר מדירת מגורים אחת, רצוי לערוך תכנון מס כזה שייקח בחשבון את היבטי המיסוי לאחר פטירה, היבטי המיסוי היום, העברה בחיים ועוד כהנה וכהנה תכנונים שנועדו להפחית את חיובי המס של היורשים.

כך למשל, כאשר ליוסף יש שתי דירות, אותן הוא מבקש להוריש לשני ילדיו, ניתן להעביר דירה אחת במתנה בחיים לראובן (כמובן שישולם מס רכישה על עסקה זו אבל זה היה בשיעור מופחת) ולערוך צוואה ולצוות את הדירה השנייה לילד השני – יצחק בלבד. כך למעשה בעת פטירתו של יוסף הוא היה הבעלים של נכס אחד ויחיד.

חשוב לתת דגש גם למצבם הכלכלי והפיננסי של היורשים בעת עריכת הצוואה

אם נמשיך את הדוגמא הקודמת

אם לראובן יש דירה אחת בבעלותו, יהיה רצוי להעביר בחיים דווקא ליצחק שאין לו דירה בבעלותו ולבצע העברה בחיים ליצחק. בצוואה לצוות את הדירה השנייה לראובן.

במקרה זה לאחר פטירת המוריש, יוכל היורש להינות מהפטור הקבוע בסעיף 49ב(5), ואילו הילד השני יצחק יוכל למכור את הדירה שקיבל במתנה תוך ניצול עילת פטור אחרת.

חשוב לציין את סעיף 49ו' המהווה סייג למקרים של העברה במתנה בחיים. שם נקבעו תקופות שבהינתן שחלפו תקופו אלו, יהיו ליוסף או למקבל המתנה באשר הוא, את הפטור המיוחס ממס.

49ו. (א) על אף האמור בהוראות הקודמות של פרק זה לא יינתן פטור במכירת דירת מגורים שהמוכר קיבל אותה במתנה –

(1) אם הדירה לא שימשה דרך קבע למגוריו של המוכר – עד שיחלפו ארבע שנים מיום שנעשה בעלה;

(2) אם הדירה שימשה דרך קבע למגוריו של המוכר – עד שיחלפו, מיום שהחל לגור בה דרך קבע בהיותו בעלה – שלוש שנים.

אם ליורש אחד יש הכנסות נמוכות לעומת היורש האחר – מה כדאי לעשות?

אם לאחד היורשים יש הכנסות נמוכות אשר בגללן הוא יהיה זכאי לשיעור מס שבח נמוך יותר רצוי אולי לצוות לו את הנכס – שמכירתו של אותו נכס תהיה חייבת במס ואז לנוכח הכנסותיו הנמוכות, שיעור המס יהיה נמוך!

עריכת צוואה בצורה נכונה יכולה לחסוך כסף רב ליורשים – הקפידו בבחירת עורך דין לצוואה

משרדה של עורכת הדין לוסי מאיר, עוסק בניסוח צוואות תוך אהבה עצומה למלאכת ניסוח הצוואות – מהפשוטה ביותר ועד למורכבת ביותר. עורכת דין מאיר סבורה כי עיקר תפקידה כמנסחת צוואות, הינו הצורך ההכרחי למנוע סכסוך בין היורשים לאחר שהלקוח/ה שלה יגיע לאחרית ימיו.

בנוסף לצורך ההכרחי למנוע סכסוך בין היורשים, חייב עורך הדין מנסח הצוואה, להקל על היורשים מפני מיסוי אפשרי, ככל שיהיה, בגין קבלת נכסים בירושה.

לצורך כך, חשוב ביותר לפנות לעורך דין צוואות, הבקיא בדיני המיסוי ולכל הפחות עורך דין היודע לזהות מקרים בעלי אופי מיסויי, אשר עלולים היורשים להידרש לשלם ובסכומים לא מבוטלים.

ניסיון של למעלה מ-15 שנים בתחום הצוואות והירושות, תוך ניסוח מאות צוואות וייצוג בסכסוכי ירושה, מאפשרים לעורכת הדין לוסי מאיר לזהות בקלות מקרים בהם רצונותיו של הלקוח/ה אשר לפניה, יכולים לגרור היבטי ותשלומי מיסוי כבדים. במקרים מורכבים של מיסוי ושל הצורך בתכנון מס מוקפד בעת עריכת הצוואה, עורכת הדין לוסי מאיר, עובדת בשיתוף פעולה עם עורך דין אשר מומחיותו הינה במיסוי נדל"ן – שכן גם זהו חלק משירות מלא ואחראי עבור לקוחות משרדנו.