רוצה לצאת עם הילדים לטיול בחו"ל אך גילית בדקה ה-90 כי בת או בן הזוג לשעבר הוציא צו עיכוב יציאה מהארץ? עורכת הדין לוסי מאיר מסבירה כיצד ניתן לפעול בדרך המהירה ביותר על מנת לבטל צו עיכוב יציאה מישראל.
מקור הסמכות להוציא צו עיכוב יציאת קטין מן הארץ, במסגרת הליכים בדיני משפחה בשונה מהליכים אזרחיים, אינו מכוח תקנות סדר הדין האזרחי, אלא בדיני משפחה הסמכות היא מכוח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1961.
כלומר מכוח היות הוריו של הקטין אפוטרופוסים טבעיים של הילד ובלי בכלל קשר מי הוא ההורה שנקבע כהורה משמורן, זכאי מי מההורים להוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד קטין.
משכך – גם כאשר רוצים לבטל צו עיכוב יציאה מן הארץ, צו זמני או קבוע, הדבר ייעשה בפיקוח בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.
סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית קובע: "אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין , לרבות חינוכו לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד ועבודתו וכן שמירה על נכסיו , ניהולם ופיתוחם וכן שמורה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מגוריו , והסמכות לייצגו" זה החוק.
בפסקי דין נקבע כי טובתו של קטין לקיים קשר עם שני הוריו ולהינות מאהבתם ותשומת ליבם של שניהם.
אם כך, מה קורה כאשר זכותו של הורה לקיים קשר עם ילדיו נפגעת כתוצאה מכך שההורה האחר חפץ לנסוע לחו"ל עם הילדים? מה קורה כאשר קיים חשש כי הנסיעה הזו לחו"ל תוביל להשתקעות בחו"ל ואי החזרת הילדים לארץ?
מה קורה כאשר מוציאים צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד קטינים? כיצד מבטלים צו עיכוב יציאה מן הארץ? מה גובר זכות התנועה או זכות ההורה לקיים חובותיו וזכויותיו כהורה?
צו עיכוב יציאה מן הארץ פוגע בזכות התנועה והיציאה מהארץ של קטין שהיא זכות חוקתית מכוח חוק היסוד כבוד האדם וחירותו, התשנ"ב – 1992.
לצד זכות התנועה עומדת זכותו של האב או האם לקיום חובותיו וזכויותיו כהורה. כאשר קיימת התנגשות בין זכויות שונות יש לערוך את המאזן הנכון.
מי מכריע בין ההורים וכיצד?
ככל שמתעוררת מחלוקת בין ההורים, בשאלת הוצאת הקטינים מחוץ לישראל, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני הם שיכריעו. סעיף 25 לחוק קובע, כי כאשר נופלת מחלוקת בין שני ההורים בכל ענין הנתון לאפוטרופסותם יכריע ביהמ"ש וכשיקול על, ישקול את טובת הילד.
כאן יש להבחין בין מקרים שמדובר ברצון אחד ההורים להגר לחו"ל או להעתיק מקום מגוריו עם הילדים לחו"ל לבין שאלות ביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ לצורך נסיעה לטיול או חופשה בחו"ל לתקופה קצובה, עם אחד ההורים.
השיקולים הם שונים בתכלית בין מקרים של הגירה לחו"ל לבין מקרים של נסיעה לטיול בחו"ל ואנסה להביאם בפנייך.
מהם השיקולים של בית המשפט בביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ?
חשוב לציין, כי הרשימה שאפרט אינה רשימה סגורה. בכל מקרה ניתן תמיד להוסיף שיקולים או לא לדון באחד מן השיקולים שאפרט משום שאינו רלוונטי למקרה הספציפי.
חשוב לציין, כי האיזון בין זכות ההורה לבין זכות הקטין לתנועה ויציאה לחו"ל, יעשה על פי שיקולים משתנים, כאשר משקלו של כל שיקול ושיקול ייקבע בכל מקרה ומקרה בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי שמגיע לבית המשפט או לבית הדין.
א. גיל הקטין – ככל שהילד הינו קטין רך בשנים, הנסיעה לחו"ל אינה מהותית עבורו, לא כמו ילד גדול יותר שעבורו היציאה לחו"ל הינה חוויה. גם רצון הילד, תלוי בגילו, יכול בהחלט להיבחן ולהישמע.
ב. זכותם של ההורים שנותרים בארץ ומעוניינים בקשר עם הילדים שנאלצים לצאת את הארץ לחו"ל עם ההורה האחר – ככל שהנסיעה ארוכה יותר יינתן לכך משקל רב יותר, ייקבעו מועדים, שעות, דרכי תקשורת בין ההורה הנותר בארץ לבין הילדים. ככל שהנסיעה הינה לחופשה דיי קצרה נאמר משך שבוע עד שבועיים, גם אם נפגעת זכותו של ההורה ההתייחסות לפגיעה לא תהיה נוקשה.
ג. זכות ההורה המשמורן – גם זכותו של ההורה המשמורן לתנועה וליציאה לחו"ל נפגעת ככל שישנו צו עיכוב מן הארץ כנגד הקטין. בית המשפט יבחן בהחלט גם את זכותו של ההורה המשמורן, מידת הפגיעה בזכותו, אפשרות יציאתו לחו"ל של ההורה המשמורן לבד (ככל שיש קשר טוב ושוטף עם ההורה שנותר בארץ) ו/או אפשרות יציאה לחו"ל של ההורה המשמורן עם הקטין בכפוף לערבויות וכיו"ב.
ד. טיב הקשר שבין ההורה שנותר בארץ לבין הקטין – ככל שהקשר טוב יותר ינתן משקל לשמירת הקשר בנסיעה לחו"ל ו/או להבטחת העובדה כי הקטינים לא יחטפו מהארץ לתקופה ארוכה. ככל שהקשר רופף עם ההורה שנותר בארץ הנטייה תהיה לאפשר את הנסיעה לחו"ל ולהקל על ההורה החפץ לנסוע עם הקטינים לחו"ל.
ה. האם קיימות ראיות או אינדיקציות לניסיון הגירה של הורה לחו"ל – ככל שעולה החשש לרצון להגר לחו"ל עם הקטינים ולהשתקע בחו"ל כך תהיה נטייה שלא להתיר את הנסיעה עם הילדים ו/או משקל וגובה הערבויות יהיו גבוהים יותר ממקרה אחר.
ו. האם בעבר בוטלו צווי עיכוב יציאה מן הארץ? ככל שהיו מקרים שבהם בוטלו בעבר צווי עיכוב יציאה מן הארץ כנגד הילדים וההורה שיצא עמם מהארץ הוכיח כי החזירם במועד ושימר קשר בינם לבין ההורה בישראל כאשר הם היו בחו"ל, הדבר מלמד על נכונותו לקיים הצו השיפוטי ולעמוד בהתחייבויותיו ולהימנע מלהרחיק הילדים מההורה שבישראל.
זה יכול לעזור גם בקביעת ערבויות נמוכות יותר.
ז. ביטול זמני של הצו לעומת ביטול קבוע של צו עיכוב יציאה מן הארץ – בביטול קבוע של הצו הערבויות תהיינה גבוהות יותר, בביטול זמני מסתכלים על הנסיעה הספציפית שבגינה מבוקש ביטול הצו. יש לציין כי גם אם בוטל הצו באופן קבוע, תמיד ניתן לפנות בבקשה להטלת צו עיכוב יציאה מן הארץ אם הנסיבות השתנות ו/או קיים חשש הפעם להברחת הילדים לחו"ל ו/או ליציאה לתקופה ממושכת לחו"ל ו/או לצמיתות.
ח. האם המדינה אליה יוצאים הילדים חתומה על אמנת האג? אם אין מדובר במדינה החתומה על האמנה, מכביד בית המשפט על מתן היתר ליציאה של הילדים לחו"ל ואם כבר התיר את היציאה לחו"ל יכביד בית המשפט בעניין גובה הערבויות.
ט. האם המדינה אליה נוסעים הילדים הינה מדינה מסוכנת? ככל שכן ייטה בית המשפט שלא לאפשר את היציאה לחו"ל.
י. האם ההתנגדות של ההורה הנותר בארץ לגיטימית? בית המשפט יבחן היטב האם ההתנגדות של ההורה הנותר בארץ הינה התנגדות לגיטימית או שמא מניעי ההתנגדות פסולים הם כחלק מן האמוציות הגבוהות הידועות בדיני משפחה או מתוך רצון "להשיג" משהו מההורה האחר.
ככל שההתנגדות אינה לגיטימית הדבר ישפיע על קביעת הערבויות, שתהיינה נמוכות יותר וגם עלול בהחלט להוביל לפסיקת הוצאות כנגד ההורה המתנגד.
יא. על איזה ערבויות מדובר לצורך ביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ? הנהוג והמקובל: ערבות כספית, ערבויות צד ג', עיקול ברישום על נכס מקרקעין. זה יכול להיות או זה או זה, זה יכול להיות שלושתם גם יחד, תלוי בנסיבות המקרה.
למה צריך ערבויות לצורך ביטול עיכוב יציאה מן הארץ?
הערבויות נועדו לספק שני צרכים הכרחיים:
1. הצורך להרתיע את ההורה הנוסע עם הילדים לחו"ל – מפני אי החזרת הקטינים לארץ.
2. הצורך לאפשר להורה שנותר בארץ, לנקוט בהליך משפטי להשבת הילדים (החזרת ילדים חטופים) או בכל הליך משפטי אחר, כאשר ההוצאות שיצטרך ההורה הנותר בארץ להוציא בכדי להשיב את הילדים ארצה "מסופקים" לו מן הערבויות שהפקיד ההורה שנסע עם הילדים לחו"ל. מדובר בהליכים משפטים יקרים.
לצורך ביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ, יש להגיש בקשה מסודרת לבית המשפט או לבית הדין באמצעות עורך דין מנוסה, שתעמוד בדרישת התקנות וסדרי הדין.
לאחר הגשת הבקשה יקבע דיון, הדיון יכלול חקירות הצדדים גם כנגד ההורה שמבקש לצאת מן הארץ ולבטל את צו העיכוב וגם יחקר ההורה החפץ להשאיר את צו העיכוב על כנו.
עו"ד לוסי מאיר מאמינה כי אין בשום אופן להגיש בקשה לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ ו/או בקשה להוצאת צו עיכוב יציאה מן הארץ בלא שגובשו קודם לכן דרכי הפעולה והראיות המבססות והמצדיקות את הגשת הבקשה שאנו הולכים להגיש ובכדי לזכות בסעד המבוקש.
משרד עו"ד לוסי מאיר, ייצג לקוחות באינספור סעדים זמניים בהצלחה יתרה, בהוצאת צוו עיכוב יציאה מן הארץ ו/או ביטולם אם במסגרת תחילת ההליכים ו/או במהלכם ככל שעולה הצורך ו/או החשש ואם במהלך חודשי יולי אוגוסט הדורשים מיומנות ופעולה מהירה של עורך הדין.
