הסכם חלוקת עיזבון – צוואות וירושות

דיני הצוואות והירושות, הינם רובד חשוב וניכר בדיני המשפחה. העיסוק בצוואות וירושות נוגע לכל, ובשל היותו נושא סבוך ומורכב, מומלץ לשאוב מידע ולו הבסיסי ביותר, בכל הקשור לנושא. בבוא היום, כל אדם מוצא עצמו מתעסק עם צוואה וירושה, בין אם מדובר בנכסים וכספים שהוא עשוי או צריך לקבל מקרוביו, ובין אם מדובר בנכסים שאותם הוא מעוניין להעביר ביום לכתו אל העולם הבא.

כידוע, לכל אדם קיימת אופציה לערוך צוואה, שבה הוא מצווה מה ייעשה עם רכושו וכספיו לאחר לכתו. במקביל לעריכת הצוואה, שם נהנה המצווה מהחופש וההחלטה הבלעדית שלו, מה לעשות עם רכושו לאחר לכתו, חוק הירושה מתייחס למצב שבו לא קיימת צוואה, וכך, בהתאם, רכושו של המנוח יחולק ליורשיו הטבעיים, על פי החוק.

במאמר זה נעסוק בעיזבון המנוח/ה, עיזבון למעשה הינו ביטוי להיקף רכושו של אדם בעת לכתו מן העולם, רכוש מכל מין וסוג שהוא זה יכול להיות נדל"ן, כספים ועד לחפצים יקרי ערך שנותרו למנוח. תחילה, נציג בקצרה את דברי החקיקה הרלוונטיים לענייננו. בהמשך, נעסוק באלטרנטיבות חלוקת עיזבון, וכן נסביר מה קורה במצב שבו היורשים הטבעיים מגיעים להסכם ביניהם (הסכם חלוקה בין יורשים), בנוגע לעיזבון המנוח.

חוק הירושה:

החוק המסדיר את דיני הירושות והצוואות במדינת ישראל, הוא חוק הירושה, התשכ"ה–1965 (להלן: "חוק הירושה"). בחוק הירושה נמצא התייחסות הן לצוואה והן לירושה, שכן קיים הבדל מהותי בין השניים. עוד מגדיר חוק הירושה, מי הם היורשים הטבעיים, וזאת בעזרת מעגלי הקרבה בין המנוח ליורשיו. בעת לכתו של אדם אל העולם הבא, מתעוררת השאלה – מה עולה בגורל נכסיו וכספיו. החלוקה בדרך כלל פשוטה, באם מדובר בזוג נשוי. המחלוקת מתעוררת בעיקר בעת מקרה של בני זוג הידועים בציבור או אל מול הילדים הביולוגיים או בכלל. במרוצת השנים הפכו הידועים בציבור למוכרים בפסיקה, וכך, בהתאם, גם חוק הירושה מתייחס לבני זוג כאלה.

צוואה או ירושה?

לצורך חלוקת עזבונו של מנוח, יש לבחון תחילה האם קיימת צוואה. יובהר כבר עתה, כי כלל העיסוק בחלוקת עיזבון, יהיה רק לאחר מותו של אדם. כלומר, חלוקת רכושו של אדם, בעודו בחיים, לא תיחשב לצוואה או ירושה. המונח עיזבון, למעשה מגדיר את כלל הנכסים של המנוח.

צוואה – בטרם אדם עוזב את העולם, עומדת לו הזכות להחליט מה לעשות עם עזבונו בעת מותו. הדבר ייעשה בעזרת עריכת צוואה, שבה יצווה למי הוא מחלק את עזבונו וכיצד. על מנת שצוואה תהיה תקפה, עליה להיות חד צדדית, ולא מותנית בקבלה או הסכמה מהיורש, שכן במצב דברים זה, הצוואה הופכת לחוזה והיא לא תהיה תקפה כצוואה. המצווה אינו מחויב להוריש את עזבונו רק ליורשיו הטבעיים, וכך החופש להוריש למי שעולה על דעתו, עומד לזכותו.

ירושה – ירושה, בשונה מצוואה, או נכון יותר חוק הירושה יחול אם לא קיימת צוואה. אז היורשים הטבעיים של המנוח, יוכלו לפנות לרשם הירושה, בבקשה לקבל צו ירושה. למעשה, צו הירושה מצהיר על היורשים ומחלק את כלל עזבונו של המנוח, ליורשיו הטבעיים של המנוח, על פי החוק. יורשים טבעיים יהיו אלו המצוינים בחוק הירושה, בהתאם למעגל הקרבה.

הסכם עיזבון:

כאמור, חלוקת עיזבון של מנוח, יכולה להיות הן באמצעות צוואה, שבה מצווה המנוח מי יקבל מה מרכושו, והן באמצעות ירושה, שם החלוקה תתקיים על פי דין, ליורשים הטבעיים. לעיתים, נוצר מצב שבו היורשים, על פי דין או על פי צוואה, אינם מעוניינים לבצע את החלוקה כפי שנקבע. כלומר, העובדה שהמצווה קבע בצוואתו חלוקה ספציפית של העיזבון, או העובדה שחוק הירושה מחלק באופן ספציפי את העיזבון בין היורשים הטבעיים, הן עובדות שניתן להתנות עליהן כלומר לשנות אותן באם הגיעו היורשים להסכם ביניהם.

אחת הסיבות שבגינה יגיעו יורשים להסכם בנוגע לעיזבון – הסכם חלוקה בין יורשים, תהיה משיקולי מיסוי ושיקולי מקרקעין, וזאת בשל העובדה כי פעולת הורשה אינה נחשבת כעסקת מקרקעין, ובהתאם, חלוקה לפי הסכם עיזבון, תיחשב לחלק מהליך הורשה ולא תוטל עליה מס. לשם כך, על היורשים המעוניינים בחלוקה אחרת של נכסי העיזבון, לערוך הסכם עיזבון או הסכם חלוקה בין יורשים, שבו יצינו את אופי החלוקה המוסכם ביניהם.

על אף שאין בישראל מס ירושה – מימוש נכסי העזבון עלולים להקים בעתיד חבויות מס אצל היורשים בסכומים נכבדים ביותר. עריכת צוואה נכונה עשויה לחסוך כסף רב ליורשים או לחילופין ככל שהצוואה לא נוסחה עם חשיבה על היבטי המס, הסכם חלוקה בין יורשים המתייחס להיבטי המס יכול לסייע בידכם, היורשים.

אלא מה? הדין הוא כי על מנת שהסכם זה יהיה תקף, יש לעמוד במספר תנאים כדלקמן:

• זהות הצדדים – צדדים להסכם החלוקה, יהיו היורשים בלבד, בין אם אלו יורשים על פי דין, ככל שאין צוואה ובין אם אלו יורשים על פי צוואה ועל פיה. כלומר, אנשים אחרים אשר אינם מצוינים כיורשים, לא יוכלו להיות צד להסכם.
• מהות ההסכם – ההתייחסות בהסכם יכולה להיות לכל העיזבון, או לחלקו. דהיינו, אין חובה להתייחס לכלל העיזבון וכך בעצם על חלק העיזבון תחול הצוואה או חוק הירושה ועל נכס אחד מתוך העיזבון יחול הסכם החלוקה בין יורשים – הכל תלוי נסיבות המקרה והצורך או הרצון בהסכם חלוקה בין יורשים.
• מתן תוקף – על מנת שההסכם יהיה תקף, אין חובה לאשרו מול ערכאת שיפוט, היות וההסכם יהיה תקף בעת חתימת הצדדים היורשים עליו. למעשה, ההסכם יצורף לצו הירושה או לצו קיום צוואה לכל צד, וכך יפעלו על פיו.

לסיום, ניסיון החיים מלמד כי לעיתים, בעת עריכת הסכם עיזבון, מתעוררות מחלוקות קשות ומורכבות. מכאן, המלצתנו היא להיוועץ בעורך דין מומחה לדיני הירושות והצוואות, בטרם עריכת ההסכם.