בשנת 2013, משרדנו ייצג אישה שהייתה בזוגיות עם אישה אחרת.
הלקוחה שלי הייתה האם שנשאה את הקטינה ברחמה ולמעשה היא האימא הביולוגית של הקטינה.
לאישה האחרת לא הייתה כל זיקה גנטית לקטינה.
הזוגיות ביניהן נמשכה 5 שנים. בעת הפירוד, הקטינה טרם חגגה שנתיים ימים.
בסמוך לאחר הפירוד, הגישה האימא הלא ביולוגית תביעה ובה תצהיר, כי היא אימה של הקטינה לכל דבר ועניין ויש לקבוע הסדרי שהות בינה ובין הקטינה.
תביעתה נדחתה, כפי שאסביר בהמשך, והלקוחה שלי יצאה שבעת רצון מהליווי המשפטי שלי בתהליך ומהתהליך המשפטי.
רגע לפני שאסביר את המקרה עצמו, חשוב לי להציג לכם, את ההתפתחות המשפטית החלה רק מאז 2013 ועד היום (3 שנים בלבד) בקרב המשפחה החד מינית ואת המענה המשפטי המוענק למשפחות הגאות. אני יכולה לראות זאת ולשמוח על כך, על סמך מקרים שייצגתי, שאירעו בעבר הלא רחוק בכלל.
- כך למשל התביעה שהוגשה על ידי האימא הלא ביולוגית הוכתרה בכותרת: "הצהרת אימהות" לו הייתה מוגשת היום הייתה מוכתרת בוודאי בכותרת של "מתן צו הורות פסיקתי".
- כך למשל באותה העת – מקרים מהסוג הזה לא היו מוכרעים על ידי בית המשפט בלא להפנות את התיק למתן תסקיר על ידי שירותי הרווחה או איש מקצוע פרטי, היום אנחנו עדים לכמה וכמה פסקי דין שבהם העניק בית המשפט צו הורות פסיקתי אף ללא תסקיר!
- עמדת היועץ המשפטי לממשלה שפורסמה בשנת 2013, וחשוב לציין כי היועץ המשפטי לממשלה הינו גורם חשוב ביותר בהליכים של צו הורות פסיקתי קבעה כי היועץ המשפטי לממשלה ייטה לאפשר, ולא להתנגד, למתן צו הורות פסיקתי – מה שמקצר מאוד את ההליך ומפשט אותו. ברכה גדולה!
- כך למשל אני זוכרת שטענתי בפני בית המשפט, כי במשפט הישראלי בנוסף להורות הביולוגית (הורות טבעית), ניתן לכונן יחסי הורה – ילד (סטאטוס הורי) בשתי דרכים נוספות ובהן בלבד: אימוץ פורמאלי עפ"י חוק אימוץ ילדים, התשמ"א – 1981; (ע"א 10260/01 ירוס חקק נ' שר הפנים, פ"ד נט(5) 64) או צו הורות עפ"י חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו – 1996 (כאשר האם הנושאת ברחמה חוזרת בה מההסכם), היום טיעון כזה וודאי שלא היה תופס. צו הורות פסיקתי הפך להיות חלק בלתי נפרד מהפתרונות הקיימים היום בכל הנוגע למשפחה הגאה ולהורות בקרב המשפחה הגאה בפרט.
- התנגדות נחרצת של האם ביולוגית;
- ההתנגדות הנחרצת של האם הביולוגית לא הובילה לסוף הסיפור, ממש לא! להתנגדות התווספו עובדות שהצגתי בפני בית המשפט כגון העדר קיומו של הסכם הורות בין בנות הזוג, הליך של אימוץ לא החל במהלך כמעט שנתיים לחיה של הקטינה – אלו הובילו את בית המשפט להפנות אותנו למומחה פרטי שייבחן את טובת הקטינה.
- אני אקצר לכם את הסיפור ואומר כבר – חוות הדעת קבעה חד משמעית כי האם הלא הביולוגית לא הפכה להיות ההורה הפסיכולוגי של הקטינה, לצד זאת יש את התנגדות האימא הביולוגית ועל כן הליך של הצהרת אימהות של אותה אישה לא תטיב עם הקטינה נהפוכו. וטובת הקטין הינו עקרון העל במקרים מהסוג הזה!
- עם קבלת חוות הדעת, ביקשתי לאמץ את המלצות חוות הדעת ולדחות את התביעה. הצד השני, האם הלא ביולוגית הודיעה כי היא מוותרת על תביעתה.
(לצערי לא מעט מקרים מסתיימים בויתור של צד אחד על תביעתו בקרב המשפחה החד מינית ועל כן לצערי אין מספיק פסקי דין ותקדימים בתחום ההורות הגאה ובכלל ענייניהם של המשפחה הגאה אבל גם זה במגמת שיפור).
- כאשר קיימת הסכמה בין ההורים ( 2 אמהות או 2 אבות) הרי שכיום הדרך קלה יותר להגשת צו הורות פסיקתי, לפחות קלה יותר מלפני כמה שנים, כך למשל היום ישנם פסקי דין שבהם בית המשפט העניק צו הכרה בהורות מבלי תסקיר בכלל, מה שהופך את ההליך לקצר ביותר!! וקיים פסק דין שהעניק צו הורות ב3 חודשים בלבד!!.
- כאשר אין הסכמה בין ההורים, כאשר חל פירוד בין ההורים, אנחנו מדברים על מקרים קורעי לב! הורה אחד הוא ההורה הביולוגי, ההורה האחר שאינו בעל זיקה גנטית בכל זאת גידל את הילד, העניק ונתן לו מזמנו, מרצו ומליבו, ונקשר אליו ולכן גם נקרא "ההורה הפסיכולוגי".
חשבו על זה כשגבר ואישה נפרדים לא ייעלה על הדעת להפריד בין הגבר לילדיו באופן מוחלט או את האימא מילדיה באופן חד צדדי ומוחלט, בעוד שבקרב המשפחות הגאות זה קורה, בעת פירוד, ואז אנחנו נחשפים למציאות עגומה וקשה ביותר!
- חד משמעית – הסכם הורות!
מעצם קיומו של הסכם הורות, אתם "מודיעים" לבית המשפט ולעולם כולו כי הייתה כאן כוונה ליצירת הורות שווה. בין אם ההורה הוא בעל זיקה גנטית (אימא ביולוגית, אבא ביולוגי) ובין אם זה ההורה אחר, שאינו בעל זיקה גנטית לילד אבל בהחלט מגדל אותו ומחיל על עצמו את כל חובותיו של הורה כלפי ילדו. (בעניין חובות הורה רצוי לציין גם את חובת המזונות לקטין, שגם עניין זה אפשר לקבוע במסגרת הסכם);
במשפט הישראלי אין חוק המגדיר אמהות, אבהות או הורות ככלל, אין קביעה ברורה מה הופך אדם להורה. בקרב המשפחות הגאות, המצב הוא עוד יותר קטסטרופלי, המשפחות החד מיניות כאן, חיות באושר ומקיימת תא משפחתי והמחוקק הישראלי טרם קבע חקיקה מיוחדת לסיטואציות העולות מקיום חיי משפחה במשפחה הגאה ומכל הנובע מזוגיות חד מינית והורות במשפחה הגאה – מה שנקרא: המציאות מקדימה את הדין!. בהעדר חקיקה – הסכם הורות מסייע לפתרון בעיות, סיטואציות או מחלוקות בקרב המשפחה הגאה, לבית המשפט יש דרך פרשנות באמצעות הסכם ההורות בפרט כשאין לו חוק להסתמך עליו, מה שבהכרח מפחית ואף מונע "מלחמות עולם" במקרה של חו"ח פירוד.
- פנייה לקבלת צו הכרה בהורות מייד או בסמוך ללידת הקטין או הקטינה! ככל שניתן צו הורות פסיקתי להורה הלא ביולוגי, הרי שבמקרה של פירוד לא ניתן יהיה לנתק את ההורה הזה מילדו וסוגייה כפי שעלתה במקרה שייצגתי בשנת 2013 לא תעלה, התנגדות של ההורה הביולוגי – לא יהיה לה כל משקל!
אין ספק, כי בהעדר חקיקה, המקרים המגיעים לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בקרב המשפחה הגאה יהיו מקרים מורכבים, לרוב קורעי לב, במקרים של העדר הסכם הורות או העדר צו הכרה בהורות הרי שמדובר גם על מקרים המתנהלים באריכות יתרה במערכת המשפט,
אם אינכם רוצים להיות אותו סיפור קורע לב הקדימו והסדירו את עניינכם באופן כזה שבמקרה פירוד חו"ח לא תנותקו מילדכם ותזכו להורות שווה! לזכויות וחובות כמו בכל משפחה אחרת ובלא כל שוני!
