2 פסקי דין של בית המשפט המחוזי והחלתו של בע"מ 919/15 של העליון בבתי המשפט המחוזיים:

הלכה שנקבעה בבית המשפט העליון, במסגרת תיק בע"מ 919/15, גרמה לשינוי דרמטי בחיוב דמי המזונות בגילאים 6-15, כאשר הורים גרושים מקיימים משמורת משותפת או זמני שהות שווים או כמעט שווים. תקדים זה הוביל לכך שיהיה שוויון בין האב לבין האם, כאשר מדובר במשמורת משותפת.

כמו כן, עקרון העל המנחה את בתי המשפט הינו טובת הילד ודאגה לצרכיו הבסיסיים ולזכויותיו. כלומר, המטרה היא להבטיח אורח חיים תקין תוך סיפוק צרכיו של הקטין ולאפשר את התפתחותו הנכונה והטובה.

במאמר זה נסקור: מהם מזונות, מהי הלכת בע"מ 919/15 וכיצד בית המשפט המחוזי מיישם אותה.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות. אין לראות במאמר זה תחליף לייעוץ משפטי על ידי עורך דין לענייני משפחה.

מזונות ילדים – להלכה ולמעשה:

מזונות נקבעו מכוח סעיף 3(א) לחוק המזונות, הקובע כי "דין המזונות של יהודים בישראל ייקבע על פי דינם האישי, שהוא הדין העברי. במילים אחרות, כאשר בני זוג יהודים מתגרשים, אזי דמי המזונות יחושבו בהתאם לדתם. כאשר המטרה היא תמיד לדאוג לרווחת הילד ולצרכיו הבסיסיים.

עוד נעיר, כי תביעות למזונות יכולות להתנהל בבית המשפט לענייני משפחה – ואז ערכאת הערעור היא בית המשפט המחוזי. כמו כן, תיקי מזונות יכולים להתנהל בבית הדין הרבני שאז ערכאת הערעור הינה בית הדין הרבני הגדול. לרוב ובאופן כללי למדיי – הערכאה שבה יידונו, נקבעת על פי הצד שמגיש ראשון את התביעה אולם לא נרחיב בנושא במאמר זה.

מה נפסק בבע"מ 919/15?

בפסיקה המוזכרת בכותרת, שונו למעשה סדרי עולם בתחום המזונות. בפסיקה זו, בית המשפט העליון קבע כי כאשר מתקיימת משמורת משותפת בין הורים או כמעט משותפת, אזי שני ההורים ישלמו מזונות שווה בשווה, וזאת כאשר ילדיהם בגילאי 6-15. כמו כן, החלוקה ביניהם תתבצע על סמך היכולות הכלכליות של השניים.

זאת אומרת, בית המשפט יבחן את הפערים בין הכנסותיה של האם לבין הכנסותיו של האב. במידה ואין פערים בהכנסות של ההורים וכי הם מרוויחים באופן דומה ומקיימים משמורת משותפת או כמעט משותפת, אזי בית המשפט לא יחייב את האב בלבד. לפי ההלכה, חובת התשלום של דמי המזונות הייתה חלה רק על האב. בפסק הדין הוחלט פה אחד, כי:

"בגילאי 15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, לרבות שכר עבודה, בנתון לחלוקת המשמורת הפיזית בפועל, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה. יישום עקרון זה במקרה הטיפוסי של משמורת פיזית משותפת, ייעשה ברוח העקרונות האמורים בפסקה 61 לחוות דעתה של השופטת ד' ברק-ארז, כברירת מחדל שניתן לסטות ממנה. בצד האמור, על בית המשפט לענייני משפחה להפעיל את שיקול דעתו בנסיבות כל מקרה ומקרה."

זוהי ההלכה של העליון, איך בתי המשפט המחוזיים מיישמים את הפסיקה?

הבה נבחן את השאלה, בשים לב להלכה שנפסקה בבית המשפט העליון:

במסגרת הליך 1971-12-16, פלוני נ' פלונית ואח', שהתקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, נידון נושא מזונות האישה והילדים. בית המשפט המחוזי קיבל ערעור שהגיש האב, איש עסקים המרוויח כמיליון שקלים בחודש, והפחית את סכום המזונות שהוא צריך לשלם עבור שלושה ילדים קטנים, מ-30 אלף שקלים בחודש ל-18 אלף שקלים חודשיים.

בפסק הדין הקודם נקבע כי מאחר שהאב הוא עתיר ממון ונכסים, והכנסותיו מוערכות בסכום של מיליון שקלים בחודש, ומכיוון שכושר השתכרותה של האם הוערך ב-7,000 שקלים בחודש, אין מקום לחייב את האישה במחצית ממזונות הילדים.

בבית המשפט המחוזי –

האב טען כי פסק הדין סותר את ההלכה אשר חלה בכל הנוגע לחלוקת הנטל במזונות הילדים בין ההורים, וכן בנוגע להיקף תשלומי המזונות אשר בהם יחויב האב. הוא טען כי זמני השהות שבהם שוהים הילדים עם ההורים מחולקים ביניהם באופן שווה.

הרכב השופטים בבית המשפט המחוזי אשר דן בערעורו של האב, פתח את הכרעתו באמרה שאין הבדל בין אב עשיר לבין אב עני בכל הנוגע לצרכים הבסיסיים של הילדים, אשר הרף המינימלי עבורם הוא סכום של 1,600 שקלים. צרכים אלה כוללים הוצאות עבור דיור, מזון ובגדים. עבור יתר הצרכים, כגון צעצועים, טיולים, חוגים, מתנות וכדומה, מחויבים ההורים במזונות מדין צדקה באופן שוויוני ועל פי רמת הכנסתו של כל אחד מהם.

השופטים בחנו מחדש מהו הסכום אשר יש להטיל על האב בהתאם לצורכי הילדים, תוך שהביאו בחשבון את זמני השהות הנרחבים שלו עם ילדיו.

"העולה מהמקובץ כי בנסיבותיו של המקרה דנן, קיים פער ניכר ביכולת הכלכלית של כל אחד מההורים וכשניתן לקבוע כי יכולתו של האב תאפשר לו לממן את המזונות כפי שנפסקו וייפסקו. כך גם, מדובר בילדים שהורגלו לרמת חיים גבוהה ביותר.

עם זאת, נוכח הסדרי השהות כפי שנקבעו וכך גם ההוצאות שמוצאות ישירות על ידי המערער עבור הילדים, למצער בעת שהותם עמו, וכך גם רצונו לממן באופן ישיר חלק מהוצאות הילדים וכך גם אשר פורט לעיל, לרבות בהיבטים הרכושיים (דחיית תביעת המערער בנושא דירת המגורים והתמורה שקיבלה או אמורה לקבל המשיבה וזאת למצער בכל הקשור להוצאות מדור), יש מקום להפחתת המזונות שקבע בית המשפט קמא.

בשקלול כל הנסיבות והנטען נראה כי יש לקבוע מזונות כל אחד מהילדים בסכום של 6,000 ₪ וכאשר מעבר לאשר פסק בית המשפט קמא בכל הקשור להוצאות רפואיות, יש לחייב את המערער לשאת בהוצאות החוגים עבור הילדים, כאשר החובה הינה עד 500 ₪ עבור כל ילד לחודש וכשהתשלום יבוצע במישרין תוך יידוע המשיבה.

בנוסף, יישא המערער ב-80% משיעורים פרטיים שיזקק מי מהילדים, מאבחונים או טיפולים פסיכולוגיים, טיפולי שיניים, ובדיקת רפואיות.

2 מסקנות עיקריות:

1. גם אם נראה לכם שההפחתה לא במקום בגין הנסיבות החריגות של השתכרות האב וגם אם נראה לכם שההפחתה אינה מספיקה, המסקנה היחידה היא כי בכל מקרה – חריג יותר חריג פחות בתי המשפט מתחשבים היום בפסיקת מזונות ילדים – הן בהכנסות שני ההורים, הן ביחס ההכנסות ביניהם והן ובפרט בזמני השהות (לשעבר זמני שהות) של כל הורה עם ילדיו.

2. תשומת ליבכם: כי לא עוד חצי חצי בהוצאות חינוך ורפואי חריג, בהוצאות אלו יישאו ההורים על פי יחס ההכנסות ביניהם. משכך בעל ההכנסה הגבוהה יותר יישא יותר (באחוזים) בהוצאות שקראנו להם בעבר "מחציות" קרי הוצאות החינוך והרפואה.

3. שוב חוזר וקובע בית המשפט המחוזי כי צרכים הכרחיים עומדים על הסך של 1,600 ₪ לחודש. נתון חשוב בהינתן העובדה כי בסכום זה יישאו ההורים על פי יחס ההכנסות שלהם.

במסגרת הליך עמש (מרכז) 62263-10-17 ל. נ' ק, שנידון בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, נידון האם ניתן לקבל תביעה להפחתת מזונות ולשנות את סכום המזונות.

פסק הדין מתחיל באמירה הבאה:

"נקדים ונציין כי פסק דינו של בית משפט קמא ניתן קודם שניתנה הלכת בע"מ 919/15 ביום 19.7.17 ואשר שינתה באופן מהותי את אופן חיוב מזונות הקטינים של בני זוג יהודיים"

כלומר כבר מתחיל ואומר בית המשפט המחוזי – כי אין ולא ניתן שלא להתייחס היום לבע"מ 919/15 בוודאי בעת פסיקת מזונות (כאשר בני הזוג מצויים בתחילת הליכי פירוד וגירושין) אבל גם בעת שמבקשים לשנות את סכום המזונות בעקבות שינוי ההלכה הקיימת היום (כלומר זוגות שנפרדו/התגרשו זה מכבר).

יחד עם זאת, ממשיך פסק הדין וקובע כי אין די בהלכת בע"מ 919/15 כדי לשנות סכום מזונות שנפסקו בעבר! יש להוכיח שינוי נסיבות, כדי לשנות סכום מזונות שנפסק בעבר ולפניי שהייתה קיימת הלכה בע"מ 919/15.

עוד קובע בית המשפט המחוזי – שלא כבעבר – כיום דיי בשינוי נסיבות קל על מנת שנבחן ונשנה את סכום המזונות וזה בעקבות שינוי ההלכה.

"אנו סבורים כי בכל הקשור לשינוי שיעור מזונות שהוסכם בהסכם גירושין כולל, יש לילך בדרך הביניים אשר עיקרה הוא כי אך ורק אם יוכח שינוי נסיבות עובדתי יידרש בית המשפט לבחינת שיעור המזונות ובכלל זה יבחן את השלכותיה של הלכת 919/15 על שיעורם.

זאת ועוד, אנו סבורים, כעמדת כב' השופטים סילמן וזגורי, כי בנסיבות אלו יהא זה ראוי לבחון את שאלת שינוי הנסיבות בעין פחות ביקורתית, המאפשרת התערבות בשיעור המזונות גם בשינויים עובדתיים המהותיים פחות מאלו שנדרשו עד כה לצורך הוכחת שינוי נסיבות המצדיק התערבות בסכום מזונות מוסכם".

החשיבות בפסק הדין הינה בעובדה כי קיימת התייחסות שונה להסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין ומדוע?

כי –

"מזונות הילדים כחלק בלתי נפרד מהמערך הכולל של ההסדר: קשה לבודד את עניינם של הקטינים, ובעיקר את נושא מזונות הקטינים, מכלל נושאים הרכושיים והממוניים שבהסכם הגירושין. הסכם הגירושין הוא מעשה רקמה עדינה, שמזונות הילדים הוא אחד החוטים המרכזיים בו. אם פרמת חוט זה, נמצאת מפר את מערכת האיזונים שבבסיס ההסכם….מכאן, שההפרדה בין מזונות הילדים לבין מכלול הנושאים בהסכם הגירושין, היא לעיתים קרובות הפרדה מלאכותית" (סעיף 17 לפסק דינו של כב' השופט עמית)

אם נבוא לסכם הדברים – כאשר עסקינן בתביעה להפחתת מזונות שהוסכמו במסגרת הסכם גירושין כולל, מטעמים של שינוי נסיבות, לא תשמש הלכת 919/15 כעילה יחידה לשינוי הנסיבות אלא אך ורק באם יוכח ראשית דבר, שינוי נסיבות עובדתי אשר בית המשפט יסבור כי יש בו להצדיק את שינוי שיעור המזונות הוא יוסיף ויבחן לצורך אומדנם גם את השפעת הלכת 919/15 על שיעור המזונות. בחינת שינוי הנסיבות העובדתי תעשה, מחד, באופן קפדני פחות, ומאידך, תוך הקפדה על דרישת תום ליבו של המבקש.

כך שניתן לומר, שהפסיקה של בית המשפט המחוזי אומנם בוחנת תיקי מזונות ברוח פסיקת בית המשפט העליון, אך עדיין נזהרת מלשנות הסכמי גירושין ו/או פסקי דין קיימים, במקרים שבהם עולה הצורך להגדיל או להפחית מזונות.

מחד, לא תשמש הלכת 919/15 כעילה יחידה לשינוי הנסיבות מאידך שינוי הנסיבות שצריך להוכיח היום הינו שינוי קל!

מחד, לא ניתן להתעלם מבע"מ 919/15 בפסיקת מזונות או שינויים והלכה זו תשפיע על שיעור המזונות, מאידך יש לבחון שיקולים שונים בין אם המדובר בהסכם גירושין ובין אם המדובר בפסק דין למזונות על מנת ללת מקום לשמירת יציבות וסופיות דיונים.

הדרישה לתום ליבו של מבקש הפחתה או הגדלה של המזונות חוזרת ונאמרת מספר לא מבוטל של פעמים בפסק הדין כחלק בלתי נפרד מהשיקולים שעל בית המשפט לשקול כשהוא מחליט אם להפחית או להגדיל מזונות.

"…במקרה של תביעה להפחתת מזונות לאחר שאלה נקבעו בהסכם הכולל איזונים רכושיים ואחרים יש להוסיף "דלת" לפני הכניסה "בשביל הזהב". "דלת תם הלב". להיכנס בדלת זו יוכלו רק אבות תמי לב שאכן מעוניינים בקיום הסדר אחריות הורית משותפת, המקיימים הסדרי שהות נרחבים עם ילדיהם ולא מי שאך מבקשים להקטין המזונות על בסיס הלכת 919/15 ואינם יכולים להוכיח שינוי נסיבות מהותי בנוסף לאותה הלכה… מבחינה מעשית, בהחלט רצוי לטעמי, במקרים שבהם עולים הדברים כבר מכתבי הטענות, לשקול סילוק ומחיקה או דחייה על הסף של תביעות להפחתת/ביטול מזונות מכוח הלכת 919/15 מקום שבית המשפט מתרשם, כי מדובר במניפולציה ובתביעה חסרת תם לב או כאשר נובע מהם, כי האחריות ההורית האמיתית נותרה לפתחה של האם ומדובר בהליך (שינוי זמני שהות והגשת תביעה) לצרכי הפחתת מזונות בלבד ולא לצרכי הבטחת סיפוק צרכי הילד כאשר הוא שוהה אצל שני הצדדים באופן שוויוני מהותי… "

לסיכום:

עקרון טובת הילד, סיפוק צרכיו ורמת החיים שאליה הורגל, הם אלה שעומדים לנגד עיניו של בית המשפט. המטרה היא למצוא את הטוב ביותר לקטין, תוך שקילת שיקולים ראויים, שכן הליך גירושין, מעצם טבעו, הינו כואב ומורכב והשלכותיו הן רבות. חשוב להכיר מהם מזונות ילדים בעבר ואיך הם נפסקים היום בעידן של בע"מ 919/15 ולדעת מה מגיע לילדכם. אי לכך, יש להיוועץ עם עורך דין המתמחה בענייני משפחה, חשוב לבחון כי עורך הדין בקיא ומכיר את פסקי הדין הרבים שיצאו מאז בע"מ 919/15 הן בבתי המשפט המחוזיים, הן בבתי המשפט לענייני משפחה והן בבית הדין הרבניים. לקבל סיוע, ליווי צמוד וייצוג בערכאות המשפטיות ולקבל את המידע להבטחת זכויותיו של הקטין ושלך ההורה בעת הליך משפטי.