מזונות ילדים – משמעות ומימוש:

עורך דין לענייני מזונות- כל מה שצריך לדעת

הכל על מזונות ילדים

סוגיית מזונות ילדים היא סוגיה בה עורך דין לגירושין חייב להיות בקיא בכל הפסיקה הדינמית, הרבה והמשתנה שיוצאת מידי יום ביומו בתחום ובחלק זה של המחלוקת.

הסוגייה של מזונות ילדים משלבת נושאים וקביעתם כגון:

• מה הם צרכי הילדים,
• זמני שהות של כל הורה עם הילדים,
• הכנסות כל אחד מההורים,
• הכנסות פנויות של כל אחד מההורים,
• גילם של הילדים – מעל גיל 6 שנים מתחת לגיל 6 שנים
• וכל אלו עוד לא התחלנו לדבר על מה אומרת הפסיקה העכשווית ביותר בעניין מדור? אותם תשלומי שכירות חודשיים או משכנתא שהינם גבוהים מאד במדינת ישראל,
• ובל נשכח – איך פוסקים את הכיסוי של הוצאות החינוך כמו שיעורים פרטיים, חוגים והוצאות הרפואה – כמו אבחונים, טיפולים רגשיים ועוד?
• האם על דמי טיפול שמעתם?.

הסוגייה של מזונות ילדים משלבת היבטים משפטיים, כלכליים ורגשיים ולעיתים אחת הסוגיות המורכבות והטעונות ביותר אשר קיימות בהליכי גירושין בישראל. אין זה פלא כי סוגיה זו מעסיקה מרבית מהמתגרשים בתחילת ובמהלך ההליך כשההכרעה בסוגייה משפיעה באופן ישיר על רווחתם של הילדים ועל יכולתם לשמור על אורח חיים יציב בתקופת ההליך ולאחר הפרידה של הוריהם.

החוק הישראלי מטיל חובה על ההורים לדאוג לצרכיהם של ילדיהם הקטינים, כלומר, לדאוג לתשלום כספי קבוע אשר נועד לכלכלת הילדים, בכל ההיבטים. אולם קביעת גובה המזונות וחלוקת הנטל בין ההורים מעוררת לא פעם מחלוקות עמוקות, אשר בעקבותיהן יש צורך לגשת לכותלי בית המשפט שיסייע בהכרעה על שאלת סכום המזונות.

מורכבות בסוגיית מזונות קטינים גוברת לאור שינויים משמעותיים שהתרחשו בשנים האחרונות בפסיקה הישראלית ובפרט בעקבות פסיקת בית המשפט העליון, אשר הובילה לרפורמה מקיפה באופן חישוב וקביעת מזונות ילדים. הבנת העקרונות המנחים לשם קביעת מזונות ילדים, הכרת הפסיקה העדכנית והבנת המנגנונים המשפטיים העומדים לרשות ההורים, הם כלים חיוניים שיכולים לסייע בהגעה להסדר הוגן ומאוזן. כלומר, הסדר התואם את טובת הילדים וכן את יכולותיהם הכלכליות של שני ההורים.

במאמר זה נסקור איך נקבעים דמי מזונות?, כמה משלמים מזונות?, כמו כן, נדבר על חלוקת הילדים לקבוצות בהתאם לגילאים שונים, הלכת המזונות החדשה בהתאם לפסק דין בעמ 919/15 של בית המשפט העליון בכל הנוגע להחזקת קטינים (משמורת ילדים) ועוד.

כפי שעורכת הדין לוסי מאיר נוהגת לומר ללקוחותיה "כאשר אני והשופט עושים את אותה נוסחה לפסיקת מזונות, זה אומר שהלקוח/ה יודעים איך הערכאות השיפוטיות יכריעו בעניינם – לכן הדבר מקל עליי ועל לקוח/ה המשרד להגיע להסכם מזונות עם הצד השני". הליכי משא ומתן אשר מובילים להסכם גירושין כולל, מוסדר וברור, עדיפים בהרבה על פני הליכים משפטיים ארוכים, מסורבלים ויקרים, אשר גובים מחיר נפשי כבד מכל הצדדים המעורבים, מהר יותר מקבלים שקט נפשי ויציבות כלכלית. מומלץ. בטח בסוגיית מזונות ילדים.
לקביעת פגישת ייעוץ

מזונות ילדים

כאמור, מזונות ילדים נועדו להבטיח את סיפוק צרכיו של הקטין. בהתאם לכך, כל פסיקת מזונות שתיעשה על ידי ערכאה שיפוטית, תיקח בחשבון את יכולת ההכנסה של ההורים וכן, החשוב מכל – את צרכיו וטובתו של הקטין.

חיוב המזונות משתנה בהתאם לגיל הילדים ומתחלק לקבוצות הגיל העיקריות כדלהלן:

1. ילדים עד גיל 6 – בגיל זה חלה על האב חובה מוחלטת לשאת במזונות של הילדים. מדובר במזונות מדין 'חובה', כלומר מזונות אשר כוללים את כל הצרכים הבסיסיים הנדרשים לגידול הילד ואינם תלויים במצבו הכלכלי של האב. חשוב לציין כי גם הפסיקה החדשה של בית המשפט העליון לא שינתה את המצב המשפטי בקבוצת גיל זו. אולם אנחנו כן עדים לכמה וכמה פסקי דין שכן קבעו מזונות ילדים מתחת לגיל 6 כפי שקובעים מעל גיל 6 – שוב נחזור ונאמר חובה שעורך הדין יהיה מעודכן בפסיקה היוצאת כל הזמן.
2. ילדים בגילאי 6-15 – בקבוצת גיל זו המזונות מתחלקים לשני סוגים – מזונות מדין 'חובה' שהם כאמור הצרכים הבסיסיים של הילדים ומזונות מדין 'צדקה' הכוללים את הצרכים הנוספים שאינם חובה. בקבוצת גיל זו, בעקבות פסיקת בית המשפט העליון, חלה חובת מזונות שוויונית יותר בין שני ההורים, זה אומר – בהתחשב ביכולותיהם הכלכליות וכן בזמני השהות עם הילדים.
3. ילדים מגיל 15 ומעלה – עדיין חלה החובה לשאת במזונות, אולם בגילאים אלו המזונות הם מדין 'צדקה' בלבד, כאשר החיוב נקבע בהתאם ליכולות הכלכליות של שני ההורים.
4. במקרה של ילדים שהינם במהלך שירות צבאי, חובת המזונות ממשיכה, אך מתבצעת הפחתת מזונות לשליש מהסכום המקורי.

עם זאת, לצד החובה הבסיסית לשאת במזונות ילדים, הדין מכיר במצבים חריגים בהם ניתן לפטור הורה מחובה זו, באופן מלא או חלקי. פטורים אלה ניתנים במשורה תוך בחינה מדוקדקת של נסיבות המקרה הספציפי.

חריגים למחויבות במזונות ילדים – הפטור המשפטי

פטור ממזונות ילדים הוא סעד משפטי חריג אשר ניתן במקרים מיוחדים וקיצוניים, בעיקר כאשר מוכח שההורה המשלם נמצא במצב כלכלי קשה במיוחד שאינו מאפשר לו לעמוד בתשלומי המזונות. מקרים נוספים בהם עשוי להינתן פטור הם כאשר הילד הגיע לשלב בו הוא עצמאי כלכלית ומסוגל לכלכל את עצמו. כמו כן, גם במקרים בהם הילד מורד בהורה המשלם או כאשר הורה מונע קשר בין הילד להורה המשלם באופן שיטתי ובלתי מוצדק.

על מנת להשיג פטור ממזונות, יש להגיש תביעה מנומקת ומפורטת לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני (בהתאם למקום שבו נקבעו המזונות מלכתחילה). על התובע להוכיח שינוי נסיבות מהותי אשר מצדיק את הפטור ולאשש את בקשתו בראיות משכנעות כגון דוחות כלכליים, תלושי שכר, אישורים רפואיים (במקרה של מחלה או נכות), או תיעוד של ניסיונות ליצירת קשר עם הילד שסוכלו. חשוב לציין כי בתי המשפט נוטים להיות מחמירים במתן פטור מלא ממזונות, לרוב יעדיפו להפחית את גובה המזונות על פני פטור מוחלט.

מזונות במסגרת החזקת קטינים (משמורת) משותפת- פסיקה חדשה

הפסיקה התקדימית שהובילה לשינוי

פסק דין מכונן שניתן בבית המשפט העליון (בע"מ 919/15) הביא לשינוי משמעותי באופן של חישוב מזונות במקרים בהם בני הזוג מסכימים על החזקת קטינים (משמורת משותפת). בהחלטה היסטורית, אשר ניתנה פה אחד על ידי הרכב של שבעה שופטים, נקבע כי החל מגיל 6, חישוב המזונות יתבסס על יכולותיהם הכלכליות של שני ההורים. שינוי זה מהווה מהפך בתפיסה המשפטית המסורתית, שעד כה הטילה את עיקר נטל המזונות על האב.

השפעת פערי ההשתכרות על קביעת המזונות

בית המשפט קבע כי פערי ההשתכרות בין ההורים מהווים גורם בעת קביעת גובה המזונות. כאשר קיים פער משמעותי בהכנסות, לדוגמה במקרה בו האב משתכר פי שניים או יותר מהאם, בית המשפט יפעל בניסיון ליצירת איזון בין שני הבתים. מטרת האיזון הינה להבטיח כי הילדים יזכו לרמת חיים דומה ולסיפוק צרכיהם הבסיסיים באופן שווה, ללא קשר לזהות ההורה שאצלו הם שוהים באותו הזמן.

זמני שהות והשפעתם על חיוב המזונות

כמו כן, היקף זמני השהות של הילדים עם כל אחד מההורים משפיע באופן ישיר על קביעת גובה המזונות. ככל שהילדים שוהים זמן רב יותר אצל אחד ההורים, כך יגדל הסכום שיידרש מההורה השני, שנמצא פחות, לשלם עבור סיפוק צרכי הילדים – המזונות. הרציונל מאחורי קביעה זו הוא שההורה המרבה לשהות עם הילדים נושא בהוצאות ישירות שהן רבות יותר עבור צורכיהם השוטפים ובכך גם מקטין את ההוצאות של ההורה השני שמצוי פחות עם הילדים.

הוצאות מגורים – מדור –  והשפעתן על חישוב המזונות

היבט משמעותי נוסף שבית המשפט כעת מביא בחשבון הוא עלויות המגורים המוגדלות של ההורה שאינו מתגורר בבית המשפחה המקורי. כאשר הורה מקיים הסדרי שהות נרחבים, עליו להחזיק דירה ראויה אשר תתאים ללינת הילדים ותספק עבורם שהות נוחה. משמעות הדבר היא שעליו לשכור דירה גדולה יותר, אשר תכלול חדרים נפרדים לילדים ואין אותו הורה יכול להסתפק בדירת חדר וחצי שהייתה יכולה להספיק עבורו לבדו.

המטרות החברתיות של שינוי הפסיקה

הפסיקה החדשה משקפת שינוי תפיסתי עמוק במערכת המשפט הישראלית, כאשר מטרותיה העיקריות הן:

1. יצירת חלוקה הוגנת וראויה של נטל סיפוק צרכי הילדים, המזונות, בין שני ההורים.
2. מניעת מצבים של חיוב כפול במזונות אשר עלול להכביד יתר על המידה על אחד ההורים.
3. הבטחת רמת חיים דומה עבור הילדים בשני הבתים.
4. התחשבות מלאה בנוגע להוצאות הישירות שכל הורה מוציא על הילדים במהלך זמני השהות עמם.

השלכות מעשיות של הפסיקה החדשה

שינוי זה בפסיקה מביא להתחשבות רחבה יותר במכלול נסיבות המקרה. כיום, בתי המשפט בוחנים את הצרכים של כל ילד וילד בכל משפחה ומשפחה, המצב הכלכלי המלא של שני ההורים, את היקף זמני השהות וכן את ההוצאות הייחודיות של כל הורה. זאת במטרה להגיע לחלוקה צודקת והוגנת של נטל המזונות. גישה זו שמה את טובת הילדים בקדמת הבמה, תוך שמירה על איזון כלכלי סביר בין ההורים.

ערכאות הדנות במזונות ילדים

ישנן שתי ערכאות משפטיות מוסמכות לדון בענייני מזונות ילדים בישראל:

1. בית המשפט לענייני משפחה.
2. בית הדין הרבני.

סמכות בית הדין הרבני

לבית הדין הרבני יש סמכות בלעדית בכל הקשור לענייני נישואין וגירושין בישראל, וזאת מכוח חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953. במסגרת סמכותו, בית הדין הרבני רשאי לדון גם בנושא מזונות הילדים, שהוא חלק משמעותי מהליך הגירושין. אולם נושא סמכות בית הדין הרבני בעניין מזונות ילדים נמצא בשנים האחרונות בפני פסיקות שונות, מגוונות וחשוב לבחון כל מקרה ומקרה לגופו. תשאלו את עורך הדין אליו אתם מגיעים להתייעצות באשר לסמכות בית הדין בעניין מזונות ילדים.

קביעת הערכאה המוסמכת

מאחר ששתי ערכאות אלה מוסמכות לדון בענייני מזונות, נקבע עיקרון משפטי חשוב האומר כי הערכאה הראשונה אליה פונים ההורים, היא זו שתקבל את הסמכות לדון בעניין. בשפה המשפטית, תופעה זו מכונה "מרוץ סמכויות" – כלומר, מי שמגיש ראשון את התביעה, למעשה "קונה" את הסמכות לאותה ערכאה. זהו נושא רחב ונפרד, אשר ראוי להרחיב לגביו במאמר נפרד.

הפחתת או הגדלת מזונות ילדים – האם אפשרי?

סכום גובה המזונות אינו חלוט, כלומר, מפעם לפעם ניתן לשוב ולבחון אותו באמצעות פנייה לערכאה השיפוטית, בעת שינוי נסיבות.

חשוב לומר כי בכל מקרה ומקרה, ניתן, בכל עת ובהתאם לשינוי נסיבות משמעותי, לפנות לאחת הערכאות, במטרה לבקש את הפחתת או הגדלת מזונות, במידה ונדרש. הדבר ייעשה באמצעות פנייה לערכאה שכבר דנה במזונות קודם לכן.

הדין בנושא וההלכה המשפטית המנחה אשר נקבעו במסגרת פסק דין ע"א 442/86, קם נ' קם הוא – בית המשפט קובע מספר תנאים (מצטברים), כאשר בהתקיימותם, דמי המזונות יופחתו. להלן התנאים:

1. נגרם שינוי מהותי לרעה בנסיבות – פסיקת בית המשפט העליון לא ביטלה את העיקרון הבסיסי לפיו נדרש להוכיח שינוי נסיבות מהותי כדי לשנות את גובה המזונות שנקבע.
2. אירעו מקרים אשר לא היה ניתן לצפות אותם מראש – גישה מרוככת יותר לשינוי הנסיבות שנדרש להוכיח לצורך הפחתת מזונות.

מה זה אומר בפועל?

גם לאחר השינוי בהלכה, במידה והורה מבקש להפחית או להגדיל את המזונות, הוא חייב להוכיח שחל שינוי מהותי בנסיבות. זאת מכיוון כי רוב השופטים ממשיכים לדרוש הוכחת שינוי נסיבות משמעותי כתנאי מקדים לדיון בהפחתת או הגדלת מזונות.

מה שבטוח נקבע כי עצם קיומה של ההלכה החדשה של ביהמ"ש העליון בעניין מזונות ילדים אינה מהווה כשלעצמה עילה להפחתת מזונות ללא הוכחת שינוי של הנסיבות.

חשוב לציין כי לא כל שינוי יזכה בהכרח לאישור בית המשפט להפחתה או הגדלה של המזונות. השינוי צריך להיות:

1. מהותי ומשמעותי.
2. בלתי צפוי בעת קביעת המזונות המקורית.
3. בעל השפעה ממשית על היכולת לשלם או על צרכי הילדים.

שינויי נסיבות משמעותיים אשר מצדיקים הפחתה או הגדלה של מזונות, כוללים:

1. שינויים במצב הכלכלי – פיטורין או אובדן מקום עבודה, ירידה משמעותית בהכנסה עקב מעבר לתפקיד אחר, כניסה להליכי פשיטת רגל, מחלה או נכות שמשפיעה על כושר ההשתכרות, התחייבויות כלכליות חדשות משמעותיות (למשל, הלוואות רפואיות).
2. שינויים בצרכי הילדים – מעבר למסגרת חינוכית יקרה יותר (למשל, בית ספר פרטי או פנימייה), התפתחות בעיות רפואיות הדורשות טיפול יקר, פעילויות מיוחדות שדורשות מימון נוסף, צרכים מיוחדים שהתגלו לאחר קביעת המזונות המקורית וכדומה.
3. שינויים בהסדרי השהות – שינוי משמעותי בזמני השהות של הילדים עם כל אחד מההורים, מעבר לזמני שהות שווים או שינוי בהסדרי הזמנים באופן שהופחתו, מעבר של אחד ההורים לעיר אחרת המשפיע על הסדרי השהות.
4. שינויים במצב המשפחתי – נישואין מחדש של אחד ההורים, לידת ילדים נוספים במשפחה החדשה, שינוי במצב התעסוקתי של בן/בת הזוג החדש/ה המשפיע על המצב הכלכלי.
5. שינויים הקשורים לגיל הילדים – מעבר הילד/ה לגיל 6 (בהתאם להלכה החדשה), כניסה לגיל ההתבגרות המלווה בעלייה בהוצאות, גיוס לצבא או שירות לאומי, יציאה ללימודים אקדמיים.
6. שינויים בעלויות המחיה – עלייה משמעותית בשכר הדירה או המשכנתא, שינוי דרמטי בהוצאות החינוך, התייקרות משמעותית בעלויות הבסיסיות (מזון, ביגוד וכו').

חשיבות עקרון סופיות הדיון ויציבות הסכמי מזונות בפסיקה

בשנים האחרונות התגבשה בפסיקה גישה מחמירה ביחס לשינוי הסכמי מזונות אשר קיבלו תוקף של פסק דין. בתי המשפט מדגישים את החשיבות של שמירה על יציבות ההסכמים ועל עקרון סופיות הדיון, תוך קביעה כי עצם קיומה של הלכה חדשה אינה מספיקה כשלעצמה עבור הצדקת שינוי בגובה המזונות.

הדבר הנ"ל מודגם היטב בשורה של פסקי דין, ביניהם:

בתמ"ש (פ"ת) 61453-06-13 פלוני נ' פלונית ניתן ביום 19/12/17, נפסק כי כאשר מדובר בתביעה להפחתת מזונות, לאחר שאלה נקבעו בהסכם, הרי שמארג ההסכמות בהסכם, ובהתאם הוויתורים שעשה כל אחד מהצדדים היה שזור ובלתי מנותק זה מזה. על כן ומכוח עיקרון היציבות והוודאות במשפט, כמו גם הסתמכות הצדדים על ההסכם, אין די בכך לשנות מסכומי המזונות שהוסכמו בין הצדדים עצמם בעבר בהסכם וקיבלו תוקף של פסק דין ועדיין יש להוכיח שינוי נסיבות מהותי.

בתלה"מ (ת"א) 38034-09-17 פלוני נ' פלונית, 11/3/18, כב' השופטת תמר סנונית פורר הוסיפה את השיקול המערכתי באומרה, כי יש משמעות מבחינת מדיניות משפטית ציבורית וגם מבחינת סופיות הדיון של המתדיין הבודד, כי יינתן משקל מכריע לעיקרון סופיות הדיון על היבטיו השונים גם בענייני משפחה. הדברים מקבלים משנה תוקף מקום שבענייני קטינים תמיד ניתן לשוב ולפנות לבית המשפט, אך אין די בהלכה החדשה בבע"מ 919/15 לשם מימוש זכות הגישה לערכאות ונדרש לשם כך "דבר מה נוסף".

אכן קיימת סופיות הדיון, אך לעיתים, בית המשפט יכול לפסוק אחרת את גובה דמי המזונות וזאת בשל מודעותו לעקרון המנחה אותו, שהוא "טובת הילד". בהתאם לכך, ניתן לשנות את דמי המזונות, להפחיתם או להגדילם, אך זאת בהתקיים התנאים המצטברים שהוזכרו לעיל, בדגש על שינוי נסיבתי מהותי.

כמו כן, בית המשפט משתדל לאזן בין יכולותיהם של הצדדים ביחס להכנסותיהם. אי לכך ולפני כל תביעה להפחתת מזונות או הגדלתם, חשוב להיוועץ עם עורך דין לענייני מזונות, לבחון את זכויותיכם, סיכוייכם להצליח בתביעה וכן סיכונים בהגשת התביעה.

לאחר קבלת מלוא המידע העדכני, יש לציין, כי כל עולם מזונות הילדים עובר שינויים ותמורות כל יום לאחר בע"מ 919/15, זו סיבה חשובה נוספת מדוע יש לבחור עורך דין למזונות אשר בקיא בשינויים ובתמורות העכשוויים ולקבל החלטה מושכלת טרם הפנייה לערכאות, תוך בחינת מכלול השיקולים.

שמי לוסי מאיר, עורכת דין לענייני גירושין, עם ניסיון רב שנים ובייצוג למעלה מ-1,000 תיקי משפחה וגירושין. כאמור, סוגית מזונות הילדים יכולה לייצר טלטלה רגשית, חשש מחוסר הודאות ופחד כלכלי מלהסתדר ביום שאחריי. חד משמעית מתחייבת בפניכם – שתסדרו ביום שאחריי, תעמדו על הרגלים כלכלית, רגשית ואישית ותפרחו. במשרדי תקבלו את המענה המשפטי והרגשי הטוב ביותר.

מתוך הבנה עמוקה של הדינמיקה המשפטית והפסיכולוגית-רגשית כאחד, בהליכי גירושין, פיתחנו את שיטה ייחודית המאפשרת להגיע להסכמי גירושין ולהימנע מעימות בבית המשפט בטח ובטח בסוגיית מזונות ילדים.  בפגישת הייעוץ נערוך לכם תחשיבים והערכות של סכומי המזונות, מדור שישולמו ו/או שתקבלו וביחד נבנה מפה כלכלית מדויקת עבורכם.

אנו אוהבים ומאמינים במה שאנחנו עושים, מנהלים את תיקי הלקוחות בגילוי רגישות והבנה לצרכים המיוחדים של כל לקוח ולקוחה תוך שמירה על האינטרסים שלהם ומשקיעים את כל הלב והנשמה.

צוות המשרד ואני כאן ללכת אתכם יד ביד אל תוך השינוי, צרו קשר במספר 053-4310003.