התשובה היא כן. קיימת חשיבות רבה להכרה בנטל השכנוע או בנטל ההוכחה. עליך לדעת מתי הנטל הוא עליך, ובאילו מקרים ניתן יהיה להפוך את נטל ההוכחה ולהטילו על הצד הנגדי לך.

נטל ההוכחה הבסיסי מוטל על המתנגד. אולם נטל לא פשוט זה – לשכנע את בית המשפט לפעול בניגוד לצוואה ולמעשה בניגוד לרצונו של המת כפי שהיא כתובה בצוואה – ניתן להפיכה. למעשה, ניתן "להטיל" את הנטל על הצד השני – והוא יצטרך להוכיח שעל אף העילות בהתנגדות שלך – הצוואה הזו כשרה ומייצגת באמת את רצונו של המנוח.

אנסה להסביר זאת על ידי הדוגמה הבאה:

נניח ואתם מחזיקים בצוואה בעלת פגמים (כגון פגמים בחתימה): העדר חתימה של המצווה, העדר חתימה של העדים או העדר הצהרה של המצווה בפני העדים וכיו"ב. פגמים אלו נקראים פגמים צורניים. על פי חוק הירושה, בית המשפט מוסמך ורשאי למלא אחר הפגמים ולתקנם על מנת לתת תוקף לצוואה (להבדיל מביטולה).

• על המתנגד לצוואה להביא ראיות להוכחת עילת ההתנגדות (להוכיח על דרך החיוב –העלאת טענה והוכחתה).
• כאשר הנטל עובד לצד השני, הצד השני צריך להוכיח על דרך השלילה – כלומר לשלול את קיומה של עובדה או עילה שטען המתנגד לצוואה. לשלול את קיומה של עובדה או עילה הינה משימה קשה יותר מהבאת ראיות להוכחת אותה עובדה או עילה.
• הצד השני אליו עובר נטל ההוכחה, יצטרך כעת לא רק לסתור עילה אחת אלא את כל אותן עילות שהוצגו על ידיך לביטול הצוואה. עליו להוכיח כי לא מתקיימת השפעה בלתי הוגנת, טעות או הטעייה או תרמית, ועליו ולהוכיח כי את הפגמים הצורניים ניתן בהחלט לתקן וכיו"ב.

חשוב להבין שנטל השכנוע הסופי אינו מוסר מכתפיו של המתנגד לצוואה באופן מוחלט, אלא שכעת חיובו של הצד השני להביא ראיות הסותרות את העילות עליהן נשען המתנגד לצוואה מטיל עליו נטל משמעותי וקשה בהבאת הראיות.