כיום אנחנו עדים לשילובים שונים, העונים בהחלט על ההגדרה של תא משפחתי ואינם בהכרח אותו תא משפחתי מסורתי ועתיק שהיה בעבר, כי אם תא משפחתי הכולל מערכת זוגיות בדרכים שונות. כך, למשל:
- נישואין בפרק ב', כולל הולדת ילדים משותפים או לא כולל הולדת ילדים משותפים.
- משפחות חד-הוריות.
- נישואין אזרחיים.
- ידועים בציבור – בני-זוג שחיים יחד ללא נישואין.
לכך מתווספות:
- משפחות חד-מיניות.
- הולדת ילד באמצעות תרומת זרע.
- הולדת ילד באמצעות תרומת ביצית של אישה אחת לאישה השנייה אשר נושאת ברחמה את הילוד.
- גבר ואישה שחברו יחד לשם הולדת ילד לעולם, ללא זוגיות.
שיטות ההולדה המלאכותיות כגון תרומת זרע, הפרייה חוץ גופית לרבות: הזרעה פונדקאות ועוד.. מקימות את השאלה החשובה של – הגדרת ההורות.
כאשר מדובר בבני זוג בני אותו מין, הרי שרק אחד מבני הזוג הנו ההורה הביולוגי של הקטין,
כאשר מדברים על שתי נשים הרי שאחת מהן נושאת את העובר ברחמה מה שהופך אותה להורה הביולוגי של הקטין שאז עולה השאלה מה מעמדה של בת הזוג ביחס לקטין הנולד? זו שלא נשאה ברחמה את הקטין ואין לה שום זיקה גנטית לקטין?
כאשר אנחנו מדברים של שני גברים, הרי שבמקרה של פונדקאות למשל תערך בדיקה אשר תברר בסופו של יום כי רק אחד מהגברים הוא האב הגנטי של הקטין מה שהופך אותו להורה הביולוגי של הקטין – מה, אם כך, מעמדו של בן הזוג האחר ביחס לקטין הנולד?
במשפט הישראלי אין חוק המגדיר אמהות, אבהות או הורות ככלל, אין קביעה ברורה מה הופך אדם להורה.
- מסלול עוקף צו אימוץ;
- מסלול קצר יותר מצו האימוץ, הניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה;
(בהערה אציין כי אנחנו מדברים למעשה על צו שהינו יציר הפסיקה ולא יציר החוק, לדאבוננו אין עדיין חקיקה במדינת ישראל המסדירה את ענייניהם של המשפחות החד- מיניות לרבות לא את ענייני הירושה של זוגות במשפחה הגאה, נושא אחר, חשוב כשלעצמו); - ניתן להגישו בסמוך לאחר לידת הקטין ורצוי לעשות כן מייד ו/או בסמוך לאחר הלידה, לא כפי צו אימוץ בו יש המתנה של תקופה ארוכה יותר לאחר לידת הקטין;
- מתן הצו – אינו מחייב בכל מקרה, תסקיר שירותי הרווחה (כפי שמחייב צו אימוץ) ועל כן קצר יותר. גם אם מתבקש תסקיר – הרי שבית המשפט קוצב זמן לתסקיר והכול נעשה בפיקוח בית המשפט;
- עמדת היועץ המשפטי לממשלה, היום ומאז שנת 2013 הינה לאפשר את מתן הצו על ידי בית המשפט, דבר שאף הוא מקצר ומפשט את ההליך;
- הצו הניתן על ידי בית המשפט מקנה מעמד להורה שאין לו זיקה גנטית לילד, מעמד שווה להורה בעל המטען הגנטי, מקנה להורה את הזכויות והחובות שיש לכל הורה כלפיי הילד. (בעניין החובות חשוב לציין גם את החובה למזונות הקטין במקרה של פירוד).
- עקרון העל המנחה את מתן צו ההורות יהיה תמיד – עקרון טובת הילד.
התנאים עולים מעמדתו של היועץ המשפטי לממשלה מתי יוכל בית המשפט לענייני משפחה להיעתר ביתר קלות לצו המבוקש –
- לבני הזוג מלאו 21 שנים;
- בני הזוג הינם תושבי ישראל;
- הם בני זוג במשך 18 חודשים לפחות לפני שערכו הסכם הורות;
- לא חלפו 90 יום מיום הלידה ועד יום הגשת הבקשה;
- על הבקשה להיות נתמכת בתצהיר, בתצהיר יש להצהיר כי בן/בת הזוג לא הורשע בעבירות אלימות או מין (מחשש לפגיעה משמעותית בטובת הילד)
- עקרון טובת הילד – בחינת טובתו של הקטין תעשה לאורך כל ההליך, בית המשפט רשאי (לא חייב) להסתייע לשם כך בתסקיר עובד סוציאלי.
חשוב להדגיש, כי גם אינכם עומדים בכל התנאים הללו, גם אם המדינה תביע התנגדות למתן צו הורות – בכל זאת תוכלו לקבל את צו ההכרה בהורות, תוך ניהול הליך בבית המשפט לענייני משפחה, שכן ההחלטה בסופו של יום נתונה אך ורק לשיקול דעתו של בית המשפט והסמכות נתונה לו בלבד – זוכרים? זהו צו שיפוטי ולא על פי חוק, לכן הסמכות ושיקול הדעת לבית המשפט בלבד.
תשומת ליבכם לתנאי המדבר על עריכת הסכם הורות, כאילו זה ברור מאליו שצריך להיות הסכם הורות במשפחות החד- מיניות.
אז נכון שאין חובה לעמוד בכלל התנאים האמורים ובית המשפט הוא שייקבע בסופו של יום;
אולם בנימה אישית – תקוותי כי זה אכן יהיה ברור מאליו בקרב המשפחות הגאות כי עליהם להחיל על עצמם הסדר של הסכם, בין הסכם לחיים משותפים ובטח ובטח כשיש כוונה להביא ילד משותף הסדר של הסכם הורות.
לצערי זה נובע מהעדר חקיקה (עדיין) במדינת ישראל בכל הקשור לעניינם של המשפחות הגאות, עניינים הנובעים מזוגיות, עניינים הנובעים מהורות.
הסכם חיים משותפים או הסכם הורות – מקנה מעמד לזוגיות, מקנה וודאות, שקט נפשי ומסייע מאוד בפרשנות של בית המשפט למקרה של פירוד חו"ח בפרט כשאין חוק להסתמך עליו.
אם עדיין אתם מתלבטים בחשיבות ובצורך של הצו הזה עבורכם, חשבו על זה כך:
האם ייעלה על הדעת כי ההורה ה"הלא ביולוגי" מגדל את הקטין כילד שלו לכל דבר ועניין, מאכיל, מקלח, מלמד, מחנך ועוד שלל חובותיו של הורה לילדו, לא יהא הורהו של אותו ילד רק משום שאינו בעל זיקה גנטית?!
האם ייעלה על הדעת שבמקרה חס וחלילה של פירוד בין בני הזוג במשפחה הגאה, יהא ההורה האחר, החברתי, הפסיכולוגי מנותק לחלוטין מאותו ילד שגידלו כל השנים רק משום שאינו בעל זיקה גנטית?!
צו ההכרה בהורות שלכם – יביא על פתרונו וימנע מצבים בלתי נסבלים מעין אלו…
הקדימו והתייעצו באשר לצו הורות פסיקתי ואיך להחיל אותו במקרה שלכם ולזכות בו עבורכם, עבור משפחתכם ועבור ילדכם!
לחצו כאן לפנייה אליי ולקבלת סיוע משפטי מקצועי – אני עומדת לרשותך.
